קץ הימים וקץ הימין
קץ הימים (מובא בסוף ספר דניאל) בתורת הקבלה מורה על סוף זמן הגלות בו יתגלה קץ הימין שהוא סוף ההעלם.
מקור המושג[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישנם בקבלה שני הסברים על הפסוק "ויהי מקץ שנתיים ימים"[1]
הזהר מסביר[2] שז"א ומלכות שתיהן נקראות 'שנה'. ופירוש "כעבור שנתיים ימים" הוא יחוד ז"א ומלכות שאז (בזמן היחוד וע"י היחוד) "נולדה" גאולת יוסף (על דרך יחוד איש ואישה שממשיך כח האין סוף - ובכח זה נולד הולד).
האריז"ל[3] מבאר, שהפסוק לא מדבר על קץ הימים אלא על קץ הימין.
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מסביר אדמו"ר הצמח צדק[4], שאין כאן מחלוקת, אלא הסבר לשני עניינים כלליים שיתרחשו בעת הגאולה:
- קץ הימין - סוף ההעלם. תסתיים האפילה ויתגלה האור דעתיקא קדישא.
- קץ הימים - יסתיימו הצמצומים (מיעוט האור). לא זו בלבד שהאור יתגלה, אלא עוד זאת שיתגלה בעצמותו ובכל הדרו[5].
ביאור המילים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- קץ - הוא קו המידה - המודד את שיעור התפשטותו של כל כח אלוקי, עד לאן יתפשט והיכן יפסק.
- ימין - הוא קו החסד, והמדובר כאן הוא על "עצם" החסד - המקום בו אין מקום לצד הגבורה "לית שמאלה בהאי עתיקא", דהיינו מדרגת עתיק.
- ימים - מלכות נקראת 'שנה' - מלשון 'שינוי'[6], והמידות דאצילות (ז"א) גם הן נקראות 'שנה' - מלשון אני ה' לא שניתי[7]
- שנתים ימים - הוא חיבור ז"א ומלכות - שבזמן הגאולה יאיר אור האצילות בעולמות הפירוד (שאור הלבנה יתחבר עם אור החמה - ותאיר כמוה).
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ תחילת פרשת מקץ.
- ↑ ר"פ מקץ קצ"ג ע"א.
- ↑ בלקו"ת להאר"י, בפרשת מקץ.
- ↑ שורש ההסבר באור התורה ר"פ מקץ, ופרטים שונים מוסברים במקומות רבים נוספים אצל כל רבותינו נשיאי חב"ד.
- ↑ ולא כמו עכשיו שבכתר ובחכמה מאיר בקירוב, בבינה מאיר בריחוק, בז"א רק דרך חלון, במלכות דרך נקב ובעולמות רק דרך מסך ובשינוי המהות.
- ↑ מלכות דאצילות היא סוף עולם האצילות (עולם האחדות), וממנה ומתחילים השינויים. ונקראת שנה כי שורש החילוקים הוא י"ב בקר שבבריאה, שהם י"ב חודשי שנת הלבנה.
- ↑ כי מאיר בהם אור האין סוף שאין בו שינויים. ונקראות המידות גם הן שנה, כי שם הן שס"ה מצוות לא תעשה - שס"ה ימות החמה.