ישראל דב שומיאצקי
הרב ישראל דוב (דובער) שומיאצקי (תרכ"ב-כ"ד אדר תרע"ח) היה אב"ד בגלוחיב[1] שבפלך צ'רניגוב.
תולדות חיים
נולד בשנת תרכ"ב לאביו הרב מנחם דוד שומיאצקי.
למד בכולל קובנה, והוסמך לרבנות על ידי הרב יצחק אלחנן ספקטור.
לאחר פטירת אביו, התמנה בשנת תר"ן למלא את מקומו כרבה של גלוחיב.
שימש כחבר 'אגודת הרבנים הכללי' שייסד רבה של קהיר, הרב אהרן מנחם מנדל הכהן בהר"ן.
בפרעות שנערכו ברוסיה עם סיומה של מלחמת העולם הראשונה, נרצח באופן אכזרי על ידי הקוזאקים, שהתעללו בו, תלשו את זקנו, תחבו חזיר לתוך פיו, וכך נרצח על קידוש השם.
נקבר בקבר אחים יחד עם אחיו שמואל שנרצח עמו, בסמוך לקבר אביו.
בא' טבת תש"פ נחשפה מצבת האחים עליה היה חקוק שמו.
ספרו
- שו"ת 'יד ישראל' על ארבעת חלקי השולחן ערוך - נותר בכתב יד
משפחתו
- בנו, הרב אברהם יהושע העשיל שומיאצקי - רב בעיר יאגאטין שבמחוז פולטבה
- בנו, ר' יהודא לייב שומיאצקי - בעל הסמכה לרבנות, ומראשי תנועת חובבי ציון ברוסיה
- נכדו[2], מר דב שי - מחנך ומשורר ישראלי ממייסדי קיבוץ רמת השופט