בא מועד

זעירא דמן חבריא אנ"ש דק"ק חב"ד-ליובאוויטש יצ"ו. לשעבר כונה ליובאוויטשער (תרומות) וא.ב. קיסר.

"אַתָּ֣ה תָ֭קוּם, תְּרַחֵ֣ם צִיּ֑וֹן; כִּי־עֵ֥ת לְ֝חֶֽנְנָ֗הּ, כִּי־בָ֥א מוֹעֵֽד" (תהלים קב, יד)
"מַהֵר, אָהוּב, כִּי בָא מוֹעֵד, וְחָנֵּֽנוּ כִּימֵי עוֹלָם" (פיוט ידיד נפש לר' אלעזר אזכרי, מחבר ספר חרדים)

וואַרף אַוועק דיין פּוסטן יחוס,
אַ מענטש, אַ מענטש דאַרף מען זיין!
תרגום:
זרוק את יחוסך הריקני,
אדם, אדם יש להיות!

— ר' פרץ מאצקין ע"ה

משמעותה של הכרזת יחי

בואו נדבר הכי פשוט שיש. כולנו כאחד מאמינים, באמת ובתמים, בנשיאותו של נשיא דורנו עלינו. כולנו כאחד חונכנו שחסידות ומשיח זה המשך אחד בלתי ניתן להפרדה ח"ו. כולנו כאחד מכירים ומאמינים בדברים החד משמעיים שנאמרו ונשנו בשיחות הקודש, שנשיא הדור הוא הוא המשיח שבדור. כולנו כאחד יודעים ומאמינים שדורנו, דור השביעי, הוא הוא דור הראשון לגאולה, ונשיא דורנו הוא הוא יגאלנו. אלו הם הערכים הבסיסיים עליהם עומדים כולנו כאחד כהיום הזה.
זו, ורק זו, משמעותה של הכרזת יחי, האמונה והציפיה בהתגלותו הקרובה של הרבי מלך המשיח, והבעת ההתמסרות אליו. כפשוטם של מילים. וכמבואר בשיחת הקודש הידועה, "תוכנה של הכרזה זו שכבר הגיע הזמן דהקיצו ורננו שוכני עפר כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, ועד דהקיצו ורננו דוד מלכא משיחא . . יש בהכרזה זו גם התוכן דענין ההכתרה". ובמשמעות זו כולנו כאחד משותפים בה.
זה בסדר לדון על מתי ואיך וכמה מתאים להכריז זאת. ואם מישהו מפני סיבה מעדיף לבטא זאת בצורה אחרת, זכותו. ועל הכל אפשר לדבר. כל עוד אדם מבטא את דעותיו בצורה הוגנת, ומתייחס לזולתו בצורה הוגנת.
אבל זה לא בסדר, לא הוגן, לעקם את המציאות ולנסות להעמיס על הכרזה זו משמעויות נוספות, אידיאולוגיות או פוליטיות, שאינן תואמות למילים, ואינן תואמות למציאות. כל נסיון כזה הוא דמגוגיה נמוכה. נסיון כאילו אלגנטי להוציא את הכרזת היחי מחוץ ללגטימציה, בתירוצים שאינם אמיתיים. והגיע הזמן לשים לדמגוגיה הזו סוף.
האמירה שהוצגה במכתב הנ"ל, כאילו יחי = אין אוהל = מי שמכריז יחי חפץ (ח"ו) בחילול שמו של הרבי, היא חשיבה קטנונית וחד מימדית, שאינה מתאימה למציאות, פוגעת בציבור גדול (בכמות ואיכות) של חסידים, ומתאימה עד גיל 17 בלבד, או לאנשים שמעוניינים לשכנע את עצמם בזה. אמירות כאלו, הם המרעילות את האוירה, והופכות את החילוקי דעות לפירוד לבבות.
[שלא לדבר על כך שמתוך זה בא לסברה העקומה, שהואיל ועשה מהכרזת יחי העבירה הכי גדולה, הרי הוא יכול להמשיך ולעשות מזה סיבה להחרים את המעמד הקדוש של הכנסת ספר תורה. אני רוצה לחשוב שמי שכתב זאת, לא באמת חשב לפני כן אם היה מעיז לכתוב לרבי כזה משפט].
זאת ועוד:
מי שרוצה לכרוך בכח את הדברים זה בזה, וכאילו הכרזת יחי בהכרח סותרת לאוהל, ובשם האוהל הוא רוצה למחוק את הכרזת היחי מהמציאות, הוא הוא שיוצר את הסתירה הזו, והוא הוא זה שגורם לכך שיש כאלו שהכרזת יחי חשובה להם, ולכן יוותרו על האוהל. וגם זה, קל להבין.

— הרב שלום דובער וולף

הדפים שלי:

על ר' משה הרשלר:

אזכור הרבי בדעת סופרים:

הרב חיים דב רבינוביץ, דעת סופרים, מקורות, ‏עמ' י-יא, פרשת ויצא, הע' ב; פרק לב, הע' ב, באתר HebrewBooks