אגודה
"אגודה" מורה על רבים, שאף על פי שמבחינתם העצמית הם שונים, או גם מנוגדים. מכל מקום הם מאוחדים וכלולים זה בזה.
ההתכללות היא למטרה חיובית, וכמו שכתוב: ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם.
התכללות הניגודים אפשרי רק על ידי הביטול שבהם המאפשר את התכללותם והתאחדותם, ועל ידי הביטול נמשך להם אור עליון - המאחדם.
גם בספירות למעלה, על-אף היותן מנוגדות זה לזה, הנה על ידי ההתכללות וההתאחדות שלהן, שבא מפאת הביטול שבספירות התיקון - שבעולם האצילות, נמשך בהם ועל-ידם אור הכתר, ונמשך להאיר עד למטה מטה.
ובאופן מיוחד הנה ספירת המלכות נקראת אגודה מפני שבה מתאחדים ומתחברים כל הספירות והיא הקושרת כולם יחד.
וכן גם בעבודת ה' שצריכים "לאכללא שמאלא בימינא". ימין הוא אהבה ושמאל הוא יראה, ובכל אחד מהן ישנה מעלה שאינה בזולתה, וההתכללות בין שתי מדות אלו מביאה לעבודת ה' מושלמת.