בגדי כהונה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בגדי הכהונה, הם בגדים מיוחדים, אותם חייבים ללבוש הכהנים בשעת העבודה בבית המקדש.

בגדי כהן הדיוט

בגדי כהן הדיוט הם ארבעה: כתונת ומכנסים ומגבעות ואבנט.

ארבעת הבגדים עשויים מפשתן, לבנים, וחוטן כפול ששה. האבנט לבדו רקום בצמר, ולכן הוא כלאים, אשר התורה התירה בבגד זה.

בגדי כהן גדול

בגדי כהן הגדול עשוים חלקם מזהב, והם שמנה: הארבעה של כל כהן, וארבעת בגדי הזהב, מעיל, ואפוד, וחושן, וציץ.

אבנטו של כהן גדול מעשה רוקם הוא, והוא דומה בעשייתו לאבנט כהן הדיוט.

מצנפת ומגבעת

החילוק בין מצנפת למגבעת היא מחלוקת הראשונים:

לפי דעת הרמב"ם המצנפת האמורה באהרן היא המגבעת האמורה בבניו. אלא שכהן גדול צנוף בה כמי שצונף ומתעטף בתחבושת על אבר שבור, ואילו שאר הכהנים לובשים אותו ככובע, ולפיכך נקראת מגבעת.

אך דעת הראב"ד היא כי המצנפת היא בגד אחר לגמרי משל הכהן הדיוט, המצנפת ארוכה יותר, וכורך אותה הרבה כריכות, ככריכות הישמעאלים. אבל המגבעות הם כעין הכובעין שהלכו בזמן ההוא ובזמן הראשונים, חדין מלמעלה והן צרין בהיקפן.


חדשים מפוארים ונקיים

בגדי כהונה, מצוותן שיהיו חדשים, נאים, ומתאימים לפי מידת הלובש, כלשון הפסוק: לכבוד ולתפארת.

אם היו מקורעין, או ארוכין יתר על מדתו, או קצרים פחות ממדתו, או שקצרן באבנט (כדרך שהנשים עושות - רש"י) וכך נהיו קצרים יותר מדי, ועבד עבודתו פסולה.

ואם היו ארוכים וקצרן על ידי תפירה בחוט עד שנעשו כמדתו ועבד עבודתו כשרה.

כל בגד מבגדי כהונה שהתלכלך, אין מנקים אותו ואין מכבסין אותו, אלא מניחו לפתילות, ולובש בגדים חדשים.

בגדי כהן גדול שבלו גונזין אותן. וכן בגדי הלבן שעובד בהם הכהן הגדול ביום הכפורים אינו עובד בהם פעם שניה לעולם, אלא נגנזין במקום שיפשוט אותם שם שנאמר והניחם שם והם אסורין בהנאה.

אחסון בגדי הכהונה

את בגדי הכהנים אחסנו בלשכת פנחס המלביש - ראה ערך מורחב.

הכהן הגדול היה מניח את בגדי הזהב שלו בלשכתו, בלילה, או בעת שיצא מהמקדש[1].

הערות שוליים