נחום איש גם זו

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נחום איש גם זו
[[קובץ:|250px]]
מקום קבורה יש אומרים בצפת.
שנות הפעילות דור שני לתנאים
תלמידיו רבי עקיבא

נחום איש גם זו היה תנא מהדור השני, הוא נקרא "גם זו" על כך שהיה אומר על כל דבר שהיה קורה לו "גם זו לטובה"[1], יש המזהים אותו עם התנא "גמזו".

תולדות חיים

היה ככול הנראה מהעיר גמזו[2], והיה רבו של רבי עקיבא[3]. בגמרא מסופר כיצד שלחו אותו להביא דורון לקיסר ובאמצע הדרך עצר בפונדק דרכים שם הוא נשדד בלילה על ידי הבעלים שהחליפו את הדורון בחול, למחרת שהגיע לקיסר, זעם על קיסר על כך שבני ישראל הביאו לו חול ורצה להרוג את נחום, ובתגובה ענה נחום איש גם זו:"גם זו לטובה", ואז הגיע אליהו הנביא שהוא מחופש לאחד ממשרתי המלך והציע לזרוק את החול שאולי הוא יהפך לחיצים, וכאשר זרק המלך את החול הוא נהפך באמת לחיצים, המלך שמח על כך והורה לתת לנחום איש גם זו סל מלא אבנים טובות.

כאשר חזר נחום לפונדק ממנו נשדד, סיפר לבעלים שהחול שהיה לו נהפך לחיצים, הבעלים ששמעו על כך חשבו שיש להם חול שנהפך לחיצים והביאו אותו למלך, כאשר ראה המלך שהחול לא נהפך לחיצים כעס והורה להרוג אותם[1].

זמן קצר קודם פטירתו הגיע אליו תלמידיו כדי לפנות אותו מביתו הרעוע, ומצאו אותו שהוא מלא שחין, עיוור וללא ידיים ורגליים. שהם באו לפנות אותו אמר להם רבי נחום לפנות קודם את הכלים שבבית ורק לאחר מכן אותו, מכיוון שכל עוד הוא נמצא בבית, מובטח להם שהבית לא יחרב. לאחר שהבית פונה, שאלו אותו תלמידיו:"'רבי, וכי מאחר שצדיק גמור אתה למה עלתה לך כך?", והוא בתגובה סיפר להם שהוא ביקש את העונש הזה, על כך שלא הספיק להביא בזמן אוכל לעני[4].

בתורת החסידות

הרבי דיבר בשבחו של נחום איש גם זו, בכך שלמרות שידע שהבעלים החליפו את הדורון בחול המשיך למלא את שליחותו וסמך על הקב"ה שיעזור לו[5], הרבי משווה בין סיפורו של נחום איש גם זו לסיפורו של רבי עקיבא כיצד על ידי זה שנכבה הנר ומתו לו התרנגולת והחמור ואנשי העיר לא הסכימו לקבלו הוא ניצל מהרומאים, שבעוד אצל רבי עקיבא כיבוי הנר ומות התרנגולת והחמור היו משהו מזיק אולם הם הביאו לבסוף לדבר טוב, בעוד אצל נחום איש גם זו עצם החלפת הדורון לאבנים היה דבר טוב וזאת משום שהוא ראה שגם הדברים הרעים הם דבר טוב[6], דבר שמתן לו כוח לעמוד ביסוריו בעת שחלה[5]

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 מסכת תענית, דף כ"א, ע' א.
  2. תולדות תנאים ואמוראים, ח"ג, עמ' 920.
  3. מסכת חגיגה, דף י"ב, ע' א'.
  4. מסכת תענית, דף כ"א, ע"א.
  5. 5.0 5.1 התוועדויות - שנת תשי"א חלק שני עמוד 269.
  6. התוועדויות - שנת תשי"ב חלק שלישי עמוד 127.