דובער שיינין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־14:53, 4 ביולי 2021 מאת הרבי מתגלה (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "הרב '''דובער שינין'''' זצ"ל (תקס"ד – א' טבת תרמ"ד) היה מחשובי חסידי חב"ד במוהילוב ובערוב ימיו ב...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב דובער שינין' זצ"ל (תקס"ד – א' טבת תרמ"ד) היה מחשובי חסידי חב"ד במוהילוב ובערוב ימיו בירושלים.

תולדות חייו

הגה"ח ר' דובער שיינין נולד בשנת תקס"ד לאביו ר' שילם, שהיה מגדולי וחשובי חסידי חב"ד, ר' שילם מוזכר כאחד מנציגי ועד החסידים, במכתב שנשלח לשלטון הרוסי כבקשה של חסידי ליובאוויטש להקים בית כנסת לעדת חב"ד במוהילוב עיר מגוריו, בשנת תקפ"ב[1]

כיהן כשו"ב בעיר מוהילוב שהייתה מלאה חסידים, והיה חסיד חב"ד מובהק [2], בסוף ימיו עלה לירושלים ושם נפטר בשם טוב ביום א' טבת תרמ"ד

נפטר בגיל שמונים והיה כנכתב במאמר על פטירתו: "אחד מיקירי ירושלים במלוא מובן המילה, טוב ומיטיב לרבים, צנא מלא ספרא, הוגה בתורה יומם ולילה, עובד ה' באורח נעלה מאוד, ורבים הלכו לאורו" [3]

הגה"ח ר' מעשיל געלבשטיין זצ"ל מביא בהקדמה לספרו משכנות לאביר יעקב הסכמה ממנו ובהקדמה להסכמה מתאר אותו: "הרב המאוה"ג החסיד האמיתי המקובל הזקן והראש הדורש דא"ח בכל שבת קודש בבה"מ חב"ד פה עה"ק תובב"א אשר זכה לדרוש דא"ח חב"ד יותר מחמשים שנה בתוך קהל עם ועדה וישראל, גם בימי ההצה"ק ר' דובער נבג"מ בן אדמו"ר הרב הזקן מלאדי נבג"מ זיע"א.[4]

וכן מביא מעשה מופלא על נס שנעשה בקבר שמעון הצדיק בענין פח שמן, ור' דובער הנ"ל ישב בבת דין שגבה עדות על נס זה מבעל המעשה [5].

כאשר עלה נכדו הגה"צ ר' מנחם מנדל שיינין בשנת תר"צ לירושלים, ונתקרב לרבה של ירושלים הגאון ר' יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, כיבדו רי"ח באומרו לו כי יש לו את זכויות סבו הנ"ל בירושלים.[6]

הערות שוליים

  1. נספח 7 אגרות קודש מאדמו"ר האמצעי: https://chabadlibrary.org/books/adhaam/igrot/3/8.htm?q=%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9F#_edn89
  2. מתוך ההקדמה להסכמה לספר משכנות לאביר יעקב https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22469&st=&pgnum=13
  3. עתון החבצלת יום ו' טבת תרמ"ד עמוד 7 תחת הכותרת: ירושלים
  4. תחילת ההקדמה לספר משכנות לאביר יעקב, שם.
  5. גם שם בספר הנ"ל מביא בנספח את סיפור הנס
  6. כך שמעו בניו של הגה"צ רמ"מ מהרב מנחם פרוש ז"ל שהיה נוכח בשעת מעשה.