משתמש:זוננשיין/בית דין

daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2969

בית דין

מתוך ויקישיבה קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מושב של שופטים הממונים לשפוט בדברים הצריכים משפט.

"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך". פסוק זה מספר דברים (טז, יח) מלמדנו, שחייבים אנו למנות שופטים, שידאגו לכך, שהעם ישמור את מצוות התורה, "ויצוו לעשות טוב ויחזרו מהרע ויעמידו הגדרים על העובר, עד שלא יהיו מצוות התורה ואזהרותיה נדונות לפי אמונת כל איש" (ספר המצוות לרמב"ם מצוה קע"ו). קיום המצוה הוא על ידי מינוי בתי דין בכל עיר ובכל שבט.

היו בתי דין של שלושה דיינים, שסמכותם היתה לפסוק בדיני ממונות וקנסות, ובתי דין של עשרים ושלושה דיינים, שדנו גם דיני נפשות.

נוסף לכל בתי הדין הללו, היה קיים בבית המקדש בית הדין הגדול, שמנה שבעים ואחד איש, והיווה את הסמכות השיפוטית העליונה בעם ישראל. נוסף לכוחו השיפוטי, היווה בית דין עליון זה, מעין "מועצת הזקנים" העליונה של העם, ולכן בתוקף תפקידו וסמכויותיו: א. מינה את הדיינים שבכל רחבי ארץ ישראל; ב. דן בדינים מיוחדים כגון: שפיטת נביא שקר, שפיטת זקן ממרא, החלטה על יציאה למלחמת הרשות ועוד; ג. כל הדבר הקשה, שבתי הדין שתחתיו לא יכלו להכריע בו, הובא להחלטת בית דין הגדול, והחלטתו היוותה פסק סופי בעניין.

תוכן עניינים

1 הגדרות בית דין 1.1 בית דין חצוף 1.2 בית דין חשוב 1.3 בית דין נוטה 1.4 בית דין של כהנים 2 ראה גם [עריכה] הגדרות בית דין

[עריכה] בית דין חצוף

בית דין חצוף הוא בית דין המורכב משני אנשים בלתי מומחים שכפו אדם לדון בפניהם דין בדיני ממונות. יש אומרים ששני הדיוטות שדנו, אין דינם דין; ויש אומרים, שדינם דין, אלא שנקראים "בית דין חצוף", לפי שעברו על תקנת חכמים, שרק שלושה הדיוטות יכולים לכוף אדם לדון בפניהם.

[עריכה] בית דין חשוב

בית דין בארץ ישראל שדייניו סמוכים (ראה: סמיכה); ויש אומרים שאף בית דין שאין דייניו סמוכים נקרא "בית דין חשוב", אם הוא ממלא אחר תנאים אלה: יש לו כח להפקיע ממון, ושהוא מומחה לרבים, ושיש בו תלמידי חכמים מפורסמים, וכשמונים את חכמי ישראל ואת בתי דיניהם מונים גם בית דין זה בכללם; ויש אומרים שכל שלשה דיינים הבקיאים בדיני "אסמכתא" נקראים "בית דין חשוב"; ויש אומרים שבית דין חשוב הוא, החשוב ביותר שבאותה העיר; ויש אומרים שאף יחיד מומחה, או שלשה הדיוטות, שיש להם סמכות לכפות על אדם לדון בפניהם, הרי זה בית דין חשוב.

[עריכה] בית דין נוטה

בית דין שמספר חבריו בלתי זוגי. מן האמור בתורה: "אחרי רבים להטות" למדים, שבית דין צריך להיות מורכב ממספר בלתי זוגי של דיינים, כדי שתתאפשר בו הטיית פסק הדין על פי רוב דעות. בבית דין שקול - בית דין המורכב ממספר זוגי של דיינים - עלול להיווצר מצב בו בית הדין יהא שקול בדעותיו ולא תהא הכרעה.

[עריכה] בית דין של כהנים

בית דין המורכב מכהנים, שהיו יושבים במקדש מאחורי בית הכפורת, ודנים בענייני כהונה, ובודקים ושומרים על יחוסי הכהונה. בתי דין של עשרים ושלושה דיינים שהיו בערי הכהנים, כדרך שהיו בתי דין של עשרים ושלושה דיינים בכל עיר ועיר מערי ישראל. [עריכה] ראה גם

אב בית דין סמיכה בית דין מכין ועונשין שלא מן התורה

אב בית דין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית קפיצה אל: ניווט, חיפוש אב בית דין (אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין. מקורו של המושג במשפט העברי, והוא משמש גם כיום בכל הנוגע לבתי דין הדנים על פי ההלכה, כגון בית הדין הרבני במדינת ישראל. במשפט הישראלי המודרני מוכר המושג בכל הנוגע לבתי משפט ובתי דין שונים, אך הוא בעל משמעות שונה מזו ההלכתית.

בתקופת הסמיכה האב"ד היה המשנה לנשיא בית הדין. כיום הביטוי מציין לדיין החשוב ביותר בבית הדין הרבני והעומד בראשו או לדיין המקומי שאין גדול ממנו שם.

בקרב החסידים בעיקר בארצות הברית נפוץ הכינוי אב"ד לאדמו"רים לא רשמיים‏[1], בעיקר כאלו שאבותיהם כיהנו כרבנים באירופה וצאצאיהם רצו לשמור את התואר.

תוכן עניינים

1 אב בית הדין במשפט העברי 1.1 כבוד אב בית דין 1.2 סוגי בתי הדין 1.3 סמכויות אב בית דין 1.4 מינוי אב בית דין 1.5 אב"דים ידועים 1.6 אב בית דין במשפט העברי כיום 2 אב בית דין במשפט הישראלי 3 ראו גם 4 קישורים חיצוניים 5 הערות שוליים [עריכה] אב בית הדין במשפט העברי

ביהדות, בזמן הבית השני, אב בית דין היה המשנה לנשיא במושב הסנהדרין. כיום, אב בית דין הוא כינוי לדיין החשוב ביותר שבאותו בית דין.

[עריכה] כבוד אב בית דין

מספר הלכות נקבעו לכבודו של אב בית הדין בקימה לפניו, באבל עליו ועצמת כח נידויו. כאשר רואים את האב"ד ואפילו מרחוק נעמדים עד שיעבור 4 אמות הלאה‏‏[2] ובבית המדרש עושים לכבודו שורה מכל צד בדרכו עד שישב. כשנפטר אב"ד כל היהודים צריכים להתאבל עליו בקריעת הבגד ואין לתפור את הקרע, מגלים את כתף שמאל, כל בתי המדרש מפסיקים מלימודם ו"נכנסין לבית הכנסת ומשנים את מקומן היושבין בצפון יושבין בדרום...". כשאב"ד מנדה אדם כלשהו אותו אדם מנודה לכלל החכמים אך לא כולל את הנשיא.

אמר רב הונא: באושא התקינו: אב בית דין שסרח אין מנדין אותו אלא אומר לו: ‏הכבד ושב בביתך[3]. חזר וסרח מנדין אותו מפני חילול השם. ופליגא דריש לקיש. דאמר ריש לקיש: תלמיד חכם שסרח - אין מנדין אותו בפרהסיא...

[עריכה] סוגי בתי הדין

בית הדין הגדול הוא מושב בן 71 אנשים, כמוהו יש רק אחד, הסנהדרין ורק בזמן שהיא ישבה בלשכת הגזית, תפקידה להכריע בכל ענייני התורה ולאחד בכך את כל הדעות והזרמים ביהדות, היה לה ולסנהדרי הקטנה סמכות להוציא אנשים להורג ולדון בענייני ממון. סנהדרי קטנה: מעמידין שני בתי דינין של עשרים ושלשה עשרים ושלשה אחד על פתח העזרה ואחד על פתח הר הבית, ומעמידין בכל עיר ועיר מישראל שיש בה מאה ועשרים או יותר סנהדרי קטנה.כאמור היא מוסמכת לדון אף בדיני נפשות. בית דין קטן הוא בן 3 אנשים, המוקם לפי הצרכים - לשני בתי דינים אלו סמכויות להכריע בדיני ממונות, סכסוכים ושאר תביעות קטנות.

[עריכה] סמכויות אב בית דין

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. אב בית הדין הוא האחרון שאומר את דברו על פי הכלל שהדין הפחות חשוב מתחיל והחשוב ביותר מסיים על מנת שלא תשונה דעתו. אב בית הדין קולו כשאר כל הדינים והוא אינו מכריע במקרה של שויון וחוסר הכרעה.‏‏[4].

[עריכה] מינוי אב בית דין

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. [עריכה] אב"דים ידועים

רשימת האישים המובאים להלן היו על פי חז"ל אבות בית דין.

אהרון הכהן.‏‏[5] עלי הכהן.[6] דואג האדומי - תקופת שאול המלך. יהונתן בן שאול‏‏.[7] יוסי בן יוחנן.‏[8] נתאי הארבלי.‏[9] שמעון בן שטח[10] אבטליון‏‏.[11] שמאי הזקן.[12] יהושע בן חנניה. רבן גמליאל דיבנה. רבי נתן. רבי אפס. רבי חנינא בר חמא. [עריכה] אב בית דין במשפט העברי כיום

כיום, בהיעדר סנהדרין וסמיכת חכמים, יושבים בבתי הדין רק הרכבים של שלושה דיינים שסמכותם מוגבלת לתחומים מסוימים. ראש הדיינים נקרא אב בית הדין.

במדינת ישראל ישנה מערכת ממלכתית של בתי דין רבניים אזוריים. רב העיר בה נמצא בית הדין משמש, על פי הנהוג, כאב בית הדין בהרכבים בהם הוא משתתף כדיין.

בבתי דין גדולים שבהם מעל שלושה הרכבים, ישנו גם ראש אבות בתי דין (ראב"ד) השווה במעמדו לנשיא בית משפט מחוזי.

[עריכה] אב בית דין במשפט הישראלי

חוק בתי המשפט, שלפיו מתנהלים הדיונים בבתי המשפט במדינת ישראל קובע כי בדיון במותב, שפירושו דיון ביותר מדן אחד, הנהוג בדיוני בית המשפט העליון, משפטים בשל פשעים חמורים וערעורים בבית המשפט המחוזי, ועניינים נדירים הנדונים בפני בית משפט שלום, ייקבע אב בית דין. אב בית הדין הוא נשיא בית המשפט, או סגנו, או הוותיק מבין השופטים, ואם הם בעלי וותק שווה - הקשיש מביניהם.

לאב בית הדין הדעה המכריעה אם נחלקו הדעות בעניין הנוגע למשפט אזרחי. ובמשפט הפלילי אם לא הייתה דעת רוב לעניין סוג העונש או מידתו, תצורף הדעה המחמירה יותר לדעה המקילה הקרובה אליה; נחלקו הדעות לגבי החומרה של סוג העונש או מידתו, תכריע דעת אב בית הדין. לאב בית הדין אין מעמד מיוחד לעניין עצם ההרשעה בפלילים.

חיקוקים העוסקים בבתי דין כגון חוק השיפוט הצבאי, חוק בית הדין לעבודה, וחוקים שונים העוסקים בטריבונלים אחרים, משתמשים אף הם במושג זה, אך במשמעות שונה, ומקנים לאב בית הדין סמכויות שונות בניהול ההליך, מעבר להיות דעתו הדעה המכריעה במקרה של דעות שקולות. לרוב, בטריבונלים בהם משמשים הדיוטות (שאינם משפטנים) ביחד עם משפטנים, כגון בית הדין לעבודה בו יושב בדין שופט שהוא משפטן בצוותא עם נציגי הציבור שאינם משפטנים, ישמש המשפטן כאב בית הדין.

[עריכה] ראו גם

נשיא הסנהדרין חידוש הסנהדרין [עריכה] קישורים חיצוניים

אב בית דין באתר דעת. [עריכה] הערות שוליים

^ למשל בני רבי צבי הירש מייזליש. ^ ‏1.92 מטר לפי השיעור המקובל. לפי שיטה אחרת חדשה יותר שהחלה מהנודע ביהודה והתפרסמה על ידי החזון איש, 4 אמות הן 2.32 מטר. ראו גם ‏רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה. ^ ‏מלכים ב' י"ד‏. ^ ‏מוסיפים עוד דיינים.‏ ^ ‏הנשיא: משה רבנו. מדרש תנחומא שמיני ג' ד"ה ויהי‏. ^ ‏שם‏. ^ ‏הנשיא: שאול. מועד קטן כ"ו א'.‏ ^ ‏הנשיא: יוסי בן יועזר.‏ ^ ‏הנשיא: יהושע בן פרחיה‏. ^ ‏הנשיא: יהודה בן טבאי.‏ ^ ‏הנשיא: שמעיה (זוגות).‏ ^ ‏הנשיא: הלל‏ הזקן.

בית דין (הלכה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית קפיצה אל: ניווט, חיפוש בהלכה, בית דין הוא מוסד בעל סמכות שיפוט, בדומה לבית משפט במשפט החילוני. בידי בית הדין הסמכות להעניש, לעשות צדק ממוני, ואפילו לפסוק עונש מוות.

ישנם שלושה סוגים של בתי דין:

בית דין של שלושה דיינים, המוסמך לשפוט בדיני ממונות; בית דין של עשרים ושלושה, המוסמך לדון בדיני נפשות; בית דין של שבעים ואחד, המוסמך לדון בדינים הנוגעים לכללותו של העם. שני הסוגים האחרונים, מכונים גם סנהדרין קטנה וגדולה בהתאמה.

בזמן בית המקדש בית הדין הגדול היה יושב בלשכת הגזית שבבית המקדש. בתלמוד הבבלי, במסכת תענית, אף מצוין מקור השם הר המוריה - "הר שממנו תצא הוראה לישראל". בתי דין של עשרים ושלשה היו פזורים במחוזות ובערים.

על פי היהדות, בכל סכסוך יש לפנות לבית דין בלבד, וקיים איסור לפנות לבתי משפט הקרויים ערכאות של גויים (כמצוין ברש"י בפרשת משפטים) ואף נפסק הלכה בספר שולחן ערוך על איסורו. הפניה לבית משפט חילוני מותרת רק במקרה שמדובר במציאות בה אי אפשר להביא את האדם השני אל בית הדין הרבני ולאחר שבית הדין יתן הסכמה לכך. משפט המלך הנזכר בזמן מלכות שלמה המלך הינה באופן שהמלך מכהן כאב בית הדין ועמו שני דיינים נוספים לכל הפחות, למעט במקרה שבית דין מאשר אחרת.

תוכן עניינים

1 סופרי הדיינים 2 בתי הדין בימינו 3 בתי דין לממונות 4 קישורים חיצוניים סופרי הדיינים [עריכה]

סופרי הדיינים היו בעלי תפקידים בבית הדין שאינם חבריו, ותפקידם הוא כתיבת הפרוטוקול של הדיינים המזכים ושל המחייבים. הצורך בהם עולה מכך שהדיונים נמשכו לאחר ליל התייעצויות והיה צורך בתזכורת עבור הדיינים לגבי עמדותיהם יום קודם, שכן המזכה לא יכול לחזור בו והמחייב יכול, ולמטרת תיקון במקרה של טעות בדברי המזכים.

בתי הדין בימינו [עריכה]

ערך מורחב – בית דין רבני סמיכת הזקנים בטלה, ולפיכך עונשים כגון מלקות ומוות לא חלים בימינו.

סמכותו של בית הדין הרבני הרשמי של ישראל מוגבלת בחוק לדיני גיטין, קידושין, חלק מענייני המעמד האישי, ונושאים ממוניים מסוימים. עד לשנת 2006 נהגו בתי הדין הרבניים הרשמיים לדון גם בדיני ממונות כלליים, במקרים שהצדדים חתמו על הסכם בוררות הממנה את בית הדין כבורר ביניהם. ככל פסק בוררות, החלטות בתי הדין היו ניתנות לאכיפה בהוצאה לפועל, ומונעות דיון מחודש באותו סכסוך בבית משפט. ב-6 באפריל 2006 פסק בית המשפט העליון באופן תקדימי כי בית הדין של ישראל אינו מוסמך בחוק לפעול כבורר. לעומת זאת, בתי דין רבניים פרטיים יכולים לשמש כבוררים בהסכמת הצדדים.

יתרונה של מערכת בתי הדין לממונות היא ביעילות ההליך[דרוש מקור] ובמחירו הנמוך (להבדיל מבוררות עסקית רגילה). בתי דינים כאלו היו מופעלים על ידי הרבנות הראשית לישראל וכיום בעיקר על ידי ארגונים דתיים פרטיים.

למרות שישנם טוענים רבניים העוסקים בייצוג בפני בתי הדין, מקובל גם לגשת אליהם ללא יצוג. הבחנה זו מבטאת את העובדה שהמשפט העברי נוטה לגישה האינקויזיטורית, על פיו מוטלת האחריות המלאה של ניהול הדיון וחקירת האמת על בית הדין הדין עצמו, ולא על הצדדים המתדיינים בלבד (השיטה האדברסרית).

בתי דין לממונות [עריכה]

ערך מורחב – בית דין לממונות בתי הדין לממונות, הם מוסדות פרטיים הדנים בסכסוכי ממון על פי דין תורה, ובמסגרת חוק הבוררות. בקהילות החרדיות ישנם בתי דין רבים. גם בקרב הציבור הדתי לאומי קיימים בתי דין לא מעטים. אחד מהם הוא בית הדין "משפט והלכה בישראל" שהוקם על ידי מכון ארץ חמדה ללימודי דיינות, ובמסגרתו מאוגדים בתי הדין לממונות בשלש הערים הגדולות: ירושלים, תל אביב וחיפה, הנקראים "משפט והלכה בישראל". מרבית בתי הדין לממונות, של הציבור הדתי לאומי, מאוגדים בארגון "גזית" אשר הוקמה על ידי הרב ד"ר משה בארי, מיסודה של "מורשת המשפט בישראל", שבראשה עומד חתן פרס ישראל, הפרופסור נחום רקובר. בשנת תשס"ח הוקם פורום בתי הדין לממונות, המשמש כמטריה לפעילות בתי הדין של הארגונים: ארץ חמדה, גזית, הליכות עם ישראל, ומכון משפטי ארץ.

קישורים חיצוניים [עריכה]

בתי הדין לסוגיהם, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת" איתור בית דין רבני לפי יישוב בישראל מכון משפט לעם אדם חפרי-וינוגרדוב, עליית בתי-הדין ההלכתיים לממונות: התופעה, גורמיה והקשריה מיכאל בריס, ‏בית הדין לממונות - בין סמכות לבוררות, באתר דעת

בית דין הוא מוסד המוסמך לפסוק בסכסוכים, לרוב בתחום מסוים ומוגדר. בית המשפט הוא המערכת הכללית של המדינה הדנה בסכסוכים. לצידה פועלת מערכת של בתי דין המוקצים לתחומים מסוימים, ודנים בסמכות מקבילה לבית המשפט או בסמכות ייחודית בתחום בו הם פועלים.

בנוסף לבתי הדין הפועלים במדינות השונות, ישנם בתי דין בינלאומיים, העוסקים לרוב בהפרות של המשפט הבינלאומי הנוגעות לפשעי מלחמה.

בתי הדין מאופיינים בכך שלעתים המותב היושב בהם כולל, לצד משפטנים, או אף במקומם, נציגים בעלי ידע והבנה ייחודית בנושא בו דן בית הדין, אך הדיוטות בנושאים משפטיים. כך, למשל, הרכבו של בית הדין לעבודה כולל "נציגי ציבור" (נציג העובדים ונציג המעבידים) שלרוב אינם משפטנים, והרכבו של בית דין צבאי כולל גם קצינים שאינם משפטנים. כן דן בית הדין לרוב על פי סדרי דין ייחודיים לו, ולעתים על פי מערכת דינים מהותית מיוחדת, כבמקרה של בית דין דתי, הדן על פי הדין הדתי (לדוגמה השריעה במקרה של בית הדין המוסלמי).

במדינת ישראל הטשטש מעט הגבול בין בית הדין ובית המשפט, עם הקמתם של בית המשפט למשפחה ובית המשפט לעניינים מנהליים, שעל אף שיש בהם מקצת ממאפייני בית הדין, הם נחשבים לחלק ממערכת בתי המשפט הכלליים.