מנחם נחום מצ'רנוביל
האדמו"ר רבי מנחם נחום מצ'רנוביל נולד בשנת ת"צ לאביו הרב ר' צבי, בנו של ר' נחום גאון, המכונה רבי אדם בעל שם. בילדותו נתגדל אצל דודו ר' נחום העיור.
רבותיו
לאחרי שר' מנחם נחום כבר היה רב לתלמידים באחת העיירות, שמע על בעל שם טוב והחליט להגיע אליו לשבת. לפני שהגיע, אמר הבעש"ט לרעייתו, הרבנית רחל לאה, שתיזהר מהאורח כיון שהוא גנב. כאשר הגיע האורח תמהה הרבנית "הזהו גנב?", ענה לה הבעש"ט "גנב גדול הוא, במעשיו הטובים גונב את העולם הבא כולו". בביקור זה התרשם מאד מהבעש"ט ונהפך לחסיד מובהק שלו.
לאחר פטירת הבעל שם טוב, הגיע ר' נחום להמגיד ממזריטש. המגיד שמח על כך שר' נחום הגיע אליו, ומינהו להסתובב בין העיירות ולהפיץ חסידות.
על גדולתו של ר' נחום מסופר הסיפור עם אדמו"ר הזקן שישב פעם עם החברייא קדישא במעזריטש והם שוחחו ביניהם. לפתע החל אדמוה"ז לרעוד, עד שהכסא שישב עליו אף הוא רעד. כאשר שאלוהו חבריו לסיבת הרעדה הצביע על ר' נחום. אמרו לו חבריו: והלא ר' נחום רחוק מכאן? אמר להם: בכוח ר' נחום להטיל אימה גם ממרחק.[1]
אדמו"ר הריי"צ כותב[2]: אבי אדמו"ר הרש"ב כותב באחד ממאמריו: בתענוג נפשי על אלוקות יכול להיות מזה שמנונית בגוף. אומרים על הר' נחום מטשרנאביל שהיה שמן בגופו מעניית "אמן יהא-שמיה-רבא".
אדמו"ר הזקן ציווה לקרא לנכדו, בן בנו אדמו"ר האמצעי מנחם נחום ע"ש חברו.
ספריו
- מאור עינים על התורה
- ישמח לב על אגדות הש"ס
קישורים חיצונים
- מכתב מאדמו"ר הזקן לרבי מנחם נחום מצ'רנוביל בענין מעות א"י - אגרות קודש אדה"ז עמ' סו (עמ' 83)
סיפור מרבי מנחם נחום, אגרות הריי"ץ עמ' קלה (172)
הערות שוליים
- ↑ קובץ 'תפארת אבות', הוצאת מכון אהבת ישראל שע"י חסידות ויז'ניץ - בני ברק, תשנ"ג
- ↑ ספר היום יום