חמור
חמור הוא בהמה שטבעה מורה על חומריות וגסות. חמור אותיות חומר.
בחסידות
בחסידות מורה החומר על חומריות. הבעל שם טוב מפרש את הפסוק "כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו"[1], שפירושו: כאשר תראה את חומריות הגוף - שהוא שונא שלך, ותחשוב שצריך אתה לשוברו, עליך לדעת שצריך לעזב עימו, דווקא עם הגוף.
טבע החמור הוא קרירות, כמאמר הגמרא שחמור אפילו בתקופת תמוז קר לו, מפני שעניינו של החמור הוא הסתרת השמש הרוחנית - אור הוי"ה[2].
שורש החמור בקדושה
ענין החמור שהוא עצלות וכבידות, משמש גם בקדושה כנגד היצר הרע, ועל כך אמר יעקב אבינו לעשיו "ויהי לי שור וחמור". חמור, זה חומריות ועצלות מלעבור על ל"ת, וכמו שאמרו במדרש - חמור זה יששכר, כי יששכר נמשל בפסוק לחמור "יששכר חמור גרם", זה יששכר, ר"ל לעצל כזה בוודאי יש שכר, עצל ונשכ"ר, כמ"ש רז"ל היושב בטל ואינו עובר עבירה מקבל שכר כעושה מצוה, וזהו יש שכר. כלומר, אף על פי שאינו עושה מצוה בפועל, רק שהמניעה ועצלות הוא מחמת דבקותו בהשם יתברך ב"ה, אף על פי כן מקבל שכר, ומכל שכן אם הוא עושה מצוה [בפועל] כמאמרה[3].
הערות שוליים
- ↑ שמות כג, ה.
- ↑ ספר השיחות תש"ד
- ↑ אור תורה וישלח מד, ב