דוגמה חיה
שתי דרכים בחינוך, האחת הפשוטה היא באמצעות דיבור, ללמד ולהדריך בדברים היוצאים מהלב, והשניה היא באמצעות דוגמה חיה. רבותינו נשיאינו עצמם נקטו ב-2 דרכים אלו, כאשר היו מהם שעיקר פעולתם היתה על ידי אמירת דברי תורה והדרכת החסידים, ומהם שעיקר דרך חינוכם היתה באמצעות מעשה בפועל, דבר המודגש במיוחד אצל אדמו"ר הזקן שפשט בעצמו את הטלית בעיצומו של יום הכיפורים והפסיק את התפילה כדי לעזור ליולדת בקצה העיר, חטב עבורה עצים ובישל מרק, וזהו החידוש של אדמו"ר הזקן, שהדוגמה חיה במעשה בפועל, חשובה יותר מכל הדברים, אפילו תפילה של רבי ביום הכיפורים[1].
- ↑ התוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמוד 625. ספר המאמרים מלוקט חלק א' עמוד ז.