עבודה זרה
עבודה זרה הוא מצות לא תעשה, השני במנין המצוות שבתורה והדיברה השניה מעשרת הדברות: "לא יהיה לך אלוקים על פני". במצות לא תעשה זה, מחוייבים גם הגוים, אם כי בפחות מגבלות מהיהודים.
על אף שעל כל המצוות הדין הוא שאם כפו והכריחו אותו לעבור על עבירה מסוימת יעבור ואל יהרג, וזאת מכיון שהתורה מצווה אותנו "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם", שונים הם שלושת העבירות החמורות והם עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים, עליהם הדין "יהרג ואל יעבור". המקור לכך הוא הפסוק "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך" ודורשים חז"ל "אפילו נוטל את נפשך", שבשלושה מצוות אלו בהם תלויה עיקר אהבתו של הקדוש ברוך הוא, מחויבים לקיים את ה"ואהבת" אפילו אם זה כרוך ב"בכל נפשך", שנוטל את נפשך.
לא רק במצוות אלו עצמן חומר האיסור הוא עד כדי כך ש"יהרג ואל יעבור", אלא אף בדברים שהינם שייכים לעבודה זרה ואינם גוף ועיקר האיסור, אלא גוררים את האדם לאיסור או שיש בהם שמץ מהאיסור, גם הם ב"יהרג ואל יעבור". הן באיסור עבודה זרה, והן בשני האיסורים האחרים.
תוכן המצווה
איסור עבודה זרה שקול כנגד כל המצוות. הרבי מבאר שלושה ענינים שונים שיש באיסור עבודה זרה כנגד כל המצוות:
א) כיון שמצות איסור ע״ז קשורה עם האמונה בה׳ (שהרי ״העובד עבודת כוכבים כופר בהקב״ה״. שהרי היא היסוד לכל המצות (דבלי האמונה במְצַוֶה המצוות לא יצוייר ענין המצות). ב) נוסף לזה הרי גם מצות עבודה זרה מצד עצמה (בתור מצוה פרטית) שקולה ככל המצות כולן, ע״ד שמצינו בעוד מצות (כמו ציצית, שבת כו'). ג) ענין נוסף בע״ז, שבאיסור ע״ז ישנו אותו התוכן שיש בביטול כל המצות כולן. כמו שהעובר על כל המצות "פורק עול ומפר ברית ומגלה פנים", אף מצוה זו "פורק עול ומפר ברית ומגלה פנים״.
הרבי על ביקור האפיפיור
לאחרי אחד מביקור רבנים אצל האפיפיור, דיבר הרבי מלך המשיח[1] בכאב על "מאורע מבהיל", שנסעו "נציגים של עם ישראל" אל האפיפיור, כיבדו אותו והתרפסו בפניו (נישוק היד ונישוק האצבע והזכרת תוארים הקשורים לעבודה זרה) שוודאי שגם על דברים אלו יהרג ואל יעבור. הרבי אמר שחייבת להיות מחאה על כך. אמנם היתה בשעתו מחאה, אך לא באופן המתאים.
בתוכן השיחה מדבר גם הרבי שבפרט עם הדברים הנלווים אל זה, נישוק היד ונישוק האצבע, " (אפיפיור), אלא שהשאלה היא אם זה "אביזרייהו דעבודה זרה" או "עבודה זרה ממש, "או "אבזרייהו" כמה פעמים ככה, ובפרט שעוד מתגאים בזה על ה"טובות" עשו לכלל ישראל בזה - כביכול.