אברהם מרדכי אלתר

רבי אברהם מרדכי אלתר מגור

רבי אברהם מרדכי אלתר (ז' בטבת ה'תרכ"ו - תש"י), השלישי באדמור"י גור ובעל האמרי אמת. בנו של הרה"ק רבי יהודה אריה לייב אלתר השפת אמת.

רבי אברהם מרדכי נולד בעיירת גור בפולין ונחשב כאחד מראשי המנהיגות החרדית בתקופתו, מונה לאדמו"ר אחר אביו בעל "שפת אמת" בשנת תרס"ה, ושימש באדמורו"ת יותר מארבעים ושלש שנים.

ידידותו עם הרש"ב

רבי אברהם מרדכי היה ידיד של הרש"ב.

התוועדו יחד פעמים רבות, [1] [2] יחד עם האדמו"ר רבי ירחמיאל יצחק מאלכסנדר, ועם רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב בן רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב האבני נזר. וכן השתתפו יחד באסיפות שונות לחיזוק היהדות, ועוד.

במכתב מהרש"ב לבנו, מספר הרש"ב כי רבי אברהם מרדכי שאלו בוגע למצב היהדות בסביבתו. הרש"ב משיב לו כי במצב הכללי הוא "אידישע גיגנט" (סביבה יהודית), אך המצב הרוחני ירד מאוד.

הסיבה לכך היא - כך כותב הרש"ב, זאת היות ובעבר היו הבעלי בתים קובעים את לימודם בערב בבית המדרש, וממילא היו לומדים כראוי. מה שאין כן כהיום, החלו הבעלי בתים ללמוד בביתם, ואז כמובן נמשכים יותר בטבע לבלות עם משפחתם מה שגורם להפסקת זמני הקביעת עיתים לתורה.

עם הריי"צ

בשנת תש"ג כתבו רבי אברהם מרדכי ושאר גדולי ישראל באה"ק מכתב לריי"צ על אודות הילדים הפליטים שהועברו לארץ ישראל על ידי הסוכנות הציונות, והועברו על ידם תיכף לקיבוצים בכדי להעבירם על דתם, אם בשכנוע, ואם בכוח הזרוע, ככל המצטרך רח"ל.

הריי"צ נזעק מיד וכתב מיד מכתב לאגודת ישראל, אגודת חסידי חב"ד, אגודת האדמו"רים, ועד הרבנים, ועוד. לפחות כ34 אגרות כתב הריי"צ באותו זמן, קיץ תש"ג, ובו שותת לבו דם לנוכח השואה השניה שממיטים הציונים על עם ישראל.

בי"ג בניסן פנה במכתב להרב אליעזרוב: תודיע בשמי להרב אלתר מגור, ולהרבנים, הרב סולוביצ'יק, סופר, סורוצקין, כהנמן, קרליץ, בשמי ובשם נשמות הקדושים להרכיב בית דין עליון ולתבוע לדין תורה את המוסדות ואת היחידים כדי למסור את הילדים הפליטים למוסדות חרדים. המשך המאבק ראה בספר אגרות קודש לריי"צ, חלק ז'.

בקיאות עצומה באלפי ספרים ובכללם ספרי חב"ד

מלבד צדקותו וחסידותו, הוא היה גאון אדיר, ובקי עצום באלפי ספרים.

רבי אברהם מרדכי היה נוהג בצעירותו, בכל פעם שסיים ללמוד ספר עד תומו, לחתום את שמו בדף האחרון. כך נתברר לבני ביתו בשנים מאוחרות, באיזה ספר למד כבר אז מקיבעא מראש ועד סוף.

בין הספרים הבודדים ששרדו מספרייתו לאחר השואה, נמצא הספר עטרת ראש לאדמו"ר האמצעי, שהוא ספר עמור בתורת הקבלה, ומופיעה בו חתימת ידו "אברהם מרדכי אלטר", מכאן שהספיק להשלים ספר זה לפני נשואיו, כלומר בטרם מלאו לו ט"ז שנה.

רבינו למד את הספר עטרת ראש בעיון ו‏בעומק, ויעידו על כך ההערות הרבות שרשם בשולי הדפים.

ספריו

אמרי אמת על התורה, 5 כרכים.

מקורות

ראש גולת אריאל (ירושלים תש"נ עמ' מב- מג.)