שיחות רש"י

שיחות רש"י הם השיחות שאמר הרבי בין השנים תשכ"ה - ?, העוסקות באחד מפירושי רש"י בפרשת השבוע. במהלך השיחה מקשה הרבי על רש"י כמה וכמה שאלות, ואחר כך מתרצם אחת לאחת בפשטות גאונית, על-פי הכללים של לימוד רש"י.

ברוב השנים, פרסם הרבי מראש קודם ההתוועדות את ה'דיבור המתחיל' של אותו רש"י שיתבאר בהתוועדות היום.

רקע

בו' תשרי תשכ"ה, נסתלקה הרבנית חנה אם הרבי. לרב יוסף ווינברג כאב הדבר מאוד, כי הרבנית היתה מקשיבה כל שבוע לשיעורים בתניא שהיה מוסר כל שבוע ברדיו. בשל כך, עלה לו רעיון לבקש מהרבי שיתוועד כל שבת (לא כפי שהיה עד אז, שהייתה התוועדות רק בשבת מברכים), וכך הוא יחזור בשיעורו בקביעות נקודות מהשיחה, לעילוי נשמת הרבנית.

בחול המועד סוכות כתב על כך הרב ווינברג לרבי, תשובת הרבי היתה: "ת"ח ת"ח על הענין ועל ההודעה אודותו. והרי בכ"ע מצפה כל אחד לעניין של נח״ר, בפרט בעת כו'". הרבי מתח קו על המילים במכתב הרב ווינברג "אולי היה", וסימן חץ וכתב ש"כדאי לסדר". כמו כן הקיף בעיגול את המילים "במשך השנה", והוסיף על מכתבו בכתב יד קודשו: "וזה מחזק סברתי להתועדות - בלי־נדר - בשבת קודש, על כל פנים בקיצור בכמות".

בהמשך מכתבו משל הרב ווינברג, הוא כתב שאין לו מספיק תקציב בשביל להאריך את זמן השידור ברדיו ולמסור את שיחות הרבי. על כך - הקיף הרבי בעיגול את המילים "וההוצאות הכרוכות בזה", וכתב: "מחצה עלי"!

ואכן, מיד לאחר חודש תשרי, בשבת פרשת נח "מתחיל לבאר (בכל שבת קודש) פירוש רש"י (על התורה) ע"פ "פשוטו של מקרא", ו"יינה של תורה" שבפרש"י".

בחירת השיחה

בהתחלה - משנת תשכ"ה, נהג הרבי לומר את פירושו על הדיבור המתחיל הראשון והאחרון של הפרשה, ללא הבדל בין רש"י ארוך לקצר, תמיד הייתה זאת שיחה ארוכה עם המון ביאורים.

לאחר תקופה מסויימת^{[לא מדוייק]}, רצה הרבי להפסיק עם אמירת שיחות אלו, אך בא אליו יהודי בשם יוסף וולדמן....

מבנה

את השיחה הרבי פותח בסדרה ארוכה של שאלות, ובמהלכן היה מקיף את פירושו של רש"י מכל צד: משווה את הדברים עם מקורם בגמרא ובמדרש, עם דברי רש"י במקומות אחרים בפירושו ועם דעות מפרשים אחרים; דן בתוכן הפירוש ונושא ונותן בדברי פרשני רש"י העיקריים. אחר כך הרבי, מדייק בכל פרט בכל תיבה - החל במלים שהעתיק רש"י מן הפסוק ב"דיבור המתחיל" ועד במראה-מקום המדוייק אם צויין בפירושו. לאחר הפסק של שירת ניגון (כמובן בהתוועדות), פותח באמירת התשובה. לרוב, התשובה היא פתיחת כיוון הבנה חדש, שעל ידו עונה על כל הפרטים.

בן חמש למקרא

בשיחות אלו, הרבי תמיד מתעכב על כך, שרש"י אינו מביא את פירושו באופן שרק חכם גדול יכול לעמוד על עומקו ולהבינו היטב. אלא אפילו ילד ש"בן חמש שנים למקרא", יכול להבין (על סמך מה שכבר למד בעבר) את הפירוש ולענות על כל התמיהות שמתעוררות לפעמים.

להבנה של ה"בן חמש שנים למקרא", יש מעלה לגבי ההבנה של מבוגרים יותר. כי מכיון שהוא למד בינתים רק את המקרא, ולכן מוחו נקי מאופני לימוד של ספרים אחרים, ופנוי ללימוד על פי הפשט. הבן חמש שנים גם שואל הרבה על הפשט של הכתוב, דבר שלא שמים לב אליו מבוגרים יותר.

רקע

קיים?

כללי רש"י

ערך מורחב – כללי רש"י

רשימת שיחות הרש"י

בראשית

בראשית

נח

לך לך

וירא