כמה בעיות:
- כתבי האריז"ל וזוהר הם חלק מתורת הקבלה ואולי כדאי להוריד את תורת הקבלה ולהוסיף עוד ספרים או לחשוב על פיתרון אחר.
- לחשוב מה עושים עם הפניות, לדוגמא הערך מרא דאתרא מפנה לערך רב אז אולי כדאי להוריד אותו.
- חז"ל הם התנאים והאמוראים.. ● חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח שליט"א • י"ג באייר ה'תש"ף • 06:37, 7 במאי 2020 (IST)
- בנוגע לכתהאריז"ל באמת לא הייתי בטוח אם להכניס, כמו שראית שהוצאתי את הרמב"ם והכנסתי הלכה שזה באמת נחשב "סוג" בתורה, משא"כ הרמב"ם הוא שמו של חיבור שבתוך ה"סוג ההלכה". אבל פה נראה לי ששתי ספרים אלו הם שמות כלליים מאד, וכמו שתסכים איתי שגם אם כתוב תורה שבעל פה, בכל זאת צריך לכתוב משנה וגמרא וכו'. אבל לאידך לא הכנסתי כל ספר קבלה כי אין עוד "סוג" בספרים קבליים שהוא כ"כ כללי.
- בנוגע לערכים עם הפניות: נראה לי שיש סברא להשאיר אותם מכמה טעמים: א. יום אחד אולי משהו יעשה על זה ערך נפרד. ב. יכול להיות שמשהו יחפש בתבנית דווקא איפה שכתוב מארא דאתרא, ולא ידע שהתוכן נמצא בערך רב.
- בנוגע לחז"ל: תנ"ך זה גם תורה נביאים כותבים ובכ"ז זה כתוב פעמיים. כנ"ל - תושבע"פ זה משנה וגמרא, ובכל זאת שניהם כתובים. חז"ל הוא מושג כללי עוד יותר מאמוראים ותנאים וע"כ ראוי שיהיה בנפרד, והראיה הכי חזקה לכך היא עצם העובדה שבחב"דפדיה יש ערך בשם חז"ל אף שישנו ערך כבר על תנאים ואמוראים. פיצי • שיחה • י"ג באייר ה'תש"ף •
- כשהערך נכתב, המחשבה אכן היתה שהביטוי חז"ל הוא ביטוי כולל שלא ניתן להפנות אותו לא לתנאים ולא לאמוראים, ואכן כשאומרים 'תקנת חז"ל' וכדומה, מתכוונים לתקופה הכללית. לטעמי צריך לכלול את התנאים והאמוראים בתוכו. כלומר שאין זה רק שלשניהם קוראים באותו שם, אלא שאכן זהו ביטוי כולל. להתראות - שיחה, 13:29, י"ג באייר, ה'תש"ף 13:29, 7 במאי 2020 (IST)
- בפועל ממש זכו חז"ל לשלשה ערכים, והיות וגם אמוראים ותנאים הם שמות כלליים, כדאי להזכיר אותם גם בנפרד. פיצי • שיחה • י"ג באייר ה'תש"ף •
- כתבי האריז"ל - באותה מידה הכוונה גם לזוהר שנכלל בתורת הקבלה. הפניות - לא אתנגד להשאיר בלבד שזה יהיה מהסיבה הראשונה שהבאת ולא מהסיבה השניה. חז"ל - א"כ, אולי נכניס גם את הערך תלמוד אף שכולל את בבלי וירושלמי. ● חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח שליט"א • י"ג באייר ה'תש"ף • 19:48, 7 במאי 2020 (IST)
- כתהאריז"ל' - לא הבנתי. מצטער. הפניות - המעשה הוא העיקר. חז"ל - אם היה ערך באמת נפרד של תלמוד ושל תלמוד בבלי (כמו שציין כבודו בדף בקשת הערכים) היה מקום לטענה. אלא אם כן אתה חושב שיום אחד יהיו ערכים נפרדים, אז אכן יש מקום להוסיף תלמוד ע"פ מה שכתבתי מקודם שגם דברים שאין להם ערכים נפרדים בנתיים כדאי להכניסם. פיצי • שיחה • י"ג באייר ה'תש"ף •
- התכוונתי שכמו שכתבתי שהאריז"ל ותורת הקבלה זה ענין אחד בתוך השני יש גם את הזוהר שהוא בתוך תורת הקבלה ולפי דבריך על התלמוד באמת צריך את שלושתם. ואולי כאן המקום לבקש מכבודו אולי הוא 'יסדר לנו' את הערך תלמוד בבלי כתוב בצורה רצינית כמו שרק הוא יודע... ● חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח שליט"א • י"ג באייר ה'תש"ף • 23:00, 7 במאי 2020 (IST)
- כתהאריז"ל' - לא הבנתי. מצטער. הפניות - המעשה הוא העיקר. חז"ל - אם היה ערך באמת נפרד של תלמוד ושל תלמוד בבלי (כמו שציין כבודו בדף בקשת הערכים) היה מקום לטענה. אלא אם כן אתה חושב שיום אחד יהיו ערכים נפרדים, אז אכן יש מקום להוסיף תלמוד ע"פ מה שכתבתי מקודם שגם דברים שאין להם ערכים נפרדים בנתיים כדאי להכניסם. פיצי • שיחה • י"ג באייר ה'תש"ף •
- כתבי האריז"ל - באותה מידה הכוונה גם לזוהר שנכלל בתורת הקבלה. הפניות - לא אתנגד להשאיר בלבד שזה יהיה מהסיבה הראשונה שהבאת ולא מהסיבה השניה. חז"ל - א"כ, אולי נכניס גם את הערך תלמוד אף שכולל את בבלי וירושלמי. ● חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח שליט"א • י"ג באייר ה'תש"ף • 19:48, 7 במאי 2020 (IST)
- בפועל ממש זכו חז"ל לשלשה ערכים, והיות וגם אמוראים ותנאים הם שמות כלליים, כדאי להזכיר אותם גם בנפרד. פיצי • שיחה • י"ג באייר ה'תש"ף •
- כשהערך נכתב, המחשבה אכן היתה שהביטוי חז"ל הוא ביטוי כולל שלא ניתן להפנות אותו לא לתנאים ולא לאמוראים, ואכן כשאומרים 'תקנת חז"ל' וכדומה, מתכוונים לתקופה הכללית. לטעמי צריך לכלול את התנאים והאמוראים בתוכו. כלומר שאין זה רק שלשניהם קוראים באותו שם, אלא שאכן זהו ביטוי כולל. להתראות - שיחה, 13:29, י"ג באייר, ה'תש"ף 13:29, 7 במאי 2020 (IST)
מה עם זה?
למה לא מוסיפים באמת את התבנית לכל הערכים?--חב"דפדים חדורים • יוסי • מ. • 23:35, ב' בכסלו, ה'תשפ"א