אלכסנדר סנדר אלכסנדרוב
החסיד ר' אלכסנדר סנדר אלכסנדרוב (סענדער אלכסנדראוו) (תקכ"ה-י"ב אייר תקנ"ח) היה נגיד מפורסם ובעל צדקה מחסידי אדמו"ר הזקן, שאף זכה להיות מחותן עמו עם נישואיו של נכדו אהרון אלכסנדרוב משקלוב עם בתו של אדמו"ר האמצעי, והינו אף זקנם של הרבנית רבקה, אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ.
תולדות חיים
נולד לערך בשנת תקכ"ה[1] לאביו ר' צבי הירש בן ר' אברהם ר"ס[2], שהיה גם הוא נגיד ובעל דעה מנכבדי שקלוב, לא נמנה על עדת החסידים, אך גם לא נכנס במחלוקת שהתלקחה אז במלוא עוזה, ולא נמנה על המתנגדים. בעת הברית נקרא על שם סבו, ראש משפחת אלכסנדרוב ר' אלכסנדר סנדר.
היה חסיד גדול וירא שמים, והתקשר לאדמו"ר הזקן עוד לפני שפגש בו פנים אל פנים, עד שאדמו"ר הזקן כתב לו במכתב: "אף כי לא ידעתיהו ולא אכיר מראהו, אך לשמע אוזן שמעתיהו אשר רוח ה' נוססה בו"[3]. אביו התבטא שאין לו השגה וחוש בלימוד, אך אם כוחו היה במותניו היה עוזב הכל ונוסע לקבל ממנו דרך בלימוד, ומסר את בנו ר' סענדער שיהיה מחסידיו בתנאי שיורה לו דרך בלימוד הגמרא[4], ומאז שהתקרב לחסידי אדמו"ר הזקן, החל לייקר את הזמן במאוד, להתמיד בלימוד, ולהאריך בתפילה שהיתה בנעימות גדולה, מידותיו התעדנו, וזכה לברכה מיוחדת בעסקיו.
במשך השנים שינה את שם משפחתו מר"ס לאלכסנדרוב.
נודע בכל הסביבה כגביר בעל צדקה וחסד מופלג, שנתן בהרחבה בגלוי ובסתר.
במכתב מיוחד שכתב לו אדמו"ר הזקן[5] מכנה אותו בשם "אהוב נפשי, הרבני, הנגיד המפורסם, גבר הוקם על", והוא מבקש ממנו להתערב ולסייע לחסידי חב"ד בשקלוב שיוכלו להתפלל כמנהג חסידי חב"ד.
נפטר בעודו צעיר בגיל 33 בלבד ביום רביעי י"ב אייר תקנ"ח, וכאשר אדמו"ר הזקן הגיע לנחם את אביו[6], התבטא ואמר שראה אותו בלבושים מאירים ונהירים מאוד, וזכה לכך בזכות הצדקה הרבה שחילק בימי חייו[7].
משפחתו
בנו ר' משה ר' הירש'ס, זכה להשתדך עם אדמו"ר האמצעי כאשר חיתן את בנו רבי אהרון אלכסנדרוב משקלוב עם בתו של אדמו"ר האמצעי מרת חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי.
משידוך זה נולדה הרבנית רבקה, רעייתו של אדמו"ר המהר"ש, אמו של אדמו"ר הרש"ב וסבתו של אדמו"ר הריי"ץ.
הערות שוליים
- ↑ על פי שבועון 'האח' גליון 18, שנפטר כבן שלושים ושלוש.
- ↑ ראשי התיבות של ר' סענדריש. אגרת היוחסין למשפחת אלכסנדרוב בתוך ילקוט משפחות בלינסון אודסה תרנ"ג עמוד ה'.
- ↑ בית רבי פרק כ"ו, בפרק העוסק בתלמידיו המפורסמים של אדמו"ר הזקן.
- ↑ וסירב להסכים לו ללמוד את ספר התניא עד שידע על בוריין את כל הג' בבות, גיטין קידושין וחולין בעיון. אף שלפועל בנו לא שמע לו ולמד בספר בהיחבא.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הזקן (מהדורה ראשונה - תש"מ) אגרת ט"ו.
- ↑ נפטר שבע עשרה שנה אחריו, בכ"ד אלול תקע"ה.
- ↑ ברשימת דברי ימי הרבנית רבקה מביא אדמו"ר הריי"צ מעשה ארוך על הצדקה וחסד שלו, ומציין שכאשר סיפרו את המעשה הזה לאדמו"ר הזקן הגיב שרק כעת מתיישב אצלו העובדה שראה אותו בלבושים מאירים כל כך, כי צדקה וחסד גדולים שכאלו - לא שיער כלל.