ניגון שמחה חסידי
ניגון שמחה בן שתי בבות המושר בצורה מתגברת יותר ויותר.
הניגון דומה בתנועותיו לניגון שמחה מקובליץ[1]. יש אומרים שהניגון מגיע ממקור יותר קדום מחסידי פולין. ואכן בחסידות בעלזא מקובלים שבעה ניגונים עתיקים שאותם מנגנים בשמחת תורה, המיוחסים לדבריהם ל'מגיד' (הכוונה לפי רוב הדייעות היא אל המגיד ממעזריטש) כשהניגון השביעי שאיתו מזמרים בהקפה השביעית (המכוון כנגד ספירת המלכות) הוא ניגון זה.
היסטוריה
הניגון היה מושר בפי חסידי הרבי הרש"ב בתקופה בה שכן הרבי הרש"ב ברוסטוב ואף היו מנגנים אותו בהתוועדויות של הרבי הרש"ב[דרוש מקור].
במשך הזמן, הציונים שמצאו חן בניגון הזה סיפחו אותו לרשותם והצמידו לו את המילים בעברית "הבה נגילה עורו אחים מוכרחים להיות שמח. הבה נרננה ונשמחה". מילים המבטאות הוללות ופריקת עול.
מיד לאחר "גניבת" הניגון על ידי הציונים, הפסיקו רוב מוחלט של חסידי חב"ד לנגן את הניגון הזה בכל תוקף כדי שלא לתת נתינת מקום למובן הציוני שבדבר.
בפועל היו מהמובחרים שבחסידי חב"ד שעדיין המשיכו לנגן את הניגון ולא יחסו חשיבות לעובדה שהניגון סופח לנחלת הציונות. על דרך הנאמר בנוגע לכוכבים ומזלות. שאין הקב"ה ישמיד אותם מפני השוטים העובדים להם כאלילים. אותו דבר למקרה הזה, שאין לנו החסידים לקחת לתשומת לב את העובדה שיש שלקחו את הניגון הזה לצד הקליפות.
אך בפועל בהתוועדויות של הרבי הריי"צ וכן של הרבי לא ניגנו ניגון זה.