משה פיינשטיין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־07:11, 25 בדצמבר 2009 מאת Shalom (שיחה | תרומות) (דף חדש: {{בעריכה}} '''ר' משה פיינשטיין''' נולד ז' אדר שנת תרנ"א. נודע כאחד מחשובי גדולי הפוסקים בדורנו. עמד בקשר…)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

ר' משה פיינשטיין נולד ז' אדר שנת תרנ"א. נודע כאחד מחשובי גדולי הפוסקים בדורנו. עמד בקשר אמיץ עם כ"ק אדמו"ר שליט"א במאבקיו לשלימות התורה. זכה מספר פעמים לדון ולדבר בלימוד עם כ"ק אדמו"ר שליט"א. נפטר בתענית אסתר - י"ג אדר תשמ"ו, ונקבר בעיר הקודש ירושלים.

גדלותו התורנית

בילדותו למד אצל אביו שהיה גאון עצום, כבר בגיל עשר היה בקי בשלושת מסכתות הגמ' העוסקים בדיני ממונות. לפני הגיעו למצוות החל ללמוד בישיבת עץ החיים בסלוצק אצל הגאון ר' איסר זלמן מלצר. בהיותו בן חמש-עשרה ייסד יחד עם קבוצה נוספת של עילויים את הישיבה בשקלוב בראשות הגאון ר' פסח מקוברין. בהיותו בגיל 17 כבר היה בקי בש"ס ובגיל 19 כבר היה בקי באופן מפליא בד' חלקי השלחן ערוך.

בשנת תרע"ו עלה על כסא הרבנות בעיר מולדתו אוזדה. לאחר מלחמת העולם הראשונה עסק רבות בהתרת עגונות בתרפ"א התמנה כרב בעיירה לובאן עד שנת תרצ"ז בה הגיע לארצות הברית. זמן קצר לאחר הגיעו לארצות הברית החל לעמוד בראשות הישיבה תפארת ירושלים בניו-יורק, שם כיהן כראש הישיבה עד פטירתו.

גדלותו התורנית נודעה לרבים בעיקר בזכות תשובותיו הרבות בהלכה, לשואליו מכל קצווי תבל, תשובות אלו קובצו בסדרת הספרים 'אגרות משה' (8 חלקים) והפכו לנכס תורני, בנוסף לכך הוציא לאור דברות משה על הש"ס (15 חלקים), דרשות קול רם, דרש משה (3 חלקים).

עסקנותו הציבורית

בחודש אדר שני תשכ"ט נתמנה לנשיא אגודת הרבנים בארה"ב, במסגרת זו היה מגדולי הלוחמים נגד התנועות הרפורמיות והקונסרבטביות.

קשריו עם אדמו"ר שליט"א

בין ר' משה לאדמו"ר שליט"א היה קשר מכתבים רצוף בנושאים הנוגעים בהלכה ובעסקנות.

בענין נסיעת האוניות הישראליות בשבת כתב לו הרבי שבטח ינצל את כח השפעתו באגודת הרבנים להקים קול מחאה על חילולי שבת בפרהסיה אלו, בענין זה דן ר' משה עם הרבי על האיסור שבנסיעה באונייות אלו. אף בסוגית הצורך בלימוד פנימיות התורה, התכתב ר' משה עם הרבי, במכתבו שאל ר' משה את הרבי בנוגע למה שגדולי הליטאיים דעתם הייתה שאין צורך בלימוד פנימיות התורה, בתשובותו ציין הרבי לכמה מפירושיו של הגר"א אודות החובה בלימוד פנימיות התורה, וכן לכמה מובאות נוספות.