בצל
בצל(ביידיש נקרא 'א ציבלע') הינו ירק הגודל באדמה וברכתו היא בורא פרי האדמה.
בהלכה
הבצל משמש כסימן בליל הסדר, הנקר בשם כרפס. לוקחים חתיכת בצל, וטובלים אותו במי מלח. לפני שטובלים אותו אין נוטלים ידיים, וכשמברכים עליו מתכוונים צאת ידי חובה גם באכילת המרור.
בליובאוויטש
אדמו״ר האמצעי רצה שאברכים יחזרו דברי חסידות
בציבור. ונהיה סדר אצל החסידים, שכשאשר היו חוזרים
מליובאוויטש היו חוזרים את דברי החסידות שהיו שומעים
במקומות שבהם היו מגיעים.
פעם אחד נסע מליובאוויטש חסיד אחד, ובשנה הבאה כאשר בא לאדמו"ר האמצעי
התאונן שכשהוא חוזר חסידות ברבים הרי זה גורם לו להכרת מעלת עצמו, ועד שזה
מביא אותו ל'ישות'. ענה לו אדמו״ר האמצעי:
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין ״א ציבעלע זאל פון דיר ווערן אבער
חסידות זאלסטו חזר׳ן!"[1].
הרבי מבאר שדיוק הענין שהמשיל הכרת מעלת עצמו לבצל, שהרי בצל הוא דבר חריף,
וכשאוכלים מעט ממנו הוא נותן טעם לשבח, אך כשאוכלים יותר מדי הרי זה גורם
לבכי. וכן הוא בענין הכרת מעלת עצמו.
ובכל זאת אמר לו אדמו"ר האמצעי שאף אם חזרת החסידות גורמת לו להיעשות
ל'בצל' מכל מקום יש להמשיך בהשפעה על הזולת.
הערות שוליים
- ↑ ראה גם לקו״ש חי״א ס״ע 823 ואילך. חכ״ד עי 441 .ועוד