י"ב גבולי אלכסון
י"ב גבולי אלכסון הוא ביטוי בספר יצירה המתאר שנים עשר אופנים של התכללות המידות זה בזה, הנוצרים מהגבולים שבין נקודות המפגש שביניהן (כאשר כל מידה מייצגת כיוון אחד מארבע הרוחות, מעלה ומטה - ו' קצוות, ישנן שנים עשר נקודות מפגש בין הרוחות).
ענינם ופרטיהם
שש המדות נקראו בלשונו של ספר יצירה בשם ו' קצוות, שהם ששת הקצוות של העולם: רום, תחת, מזרח, מערב, צפון דרום. בפרטות, התחלקות שש המדות לו' קצוות הוא: ספירת החסד כנגד דרום, ספירת הגבורה כנגד צפון, ספירת התפארת כנגד מזרח, ספירת היסוד כנגד מערב, ספירת הנצח כנגד רום, ספירת ההוד כנגד תחת.
התכללות שש המדות הוא באופן שכל שני קצוות הסמוכים זה לזה מתכללים זה בזה. דוגמה: חדר מורכב מארבע קירות, וכן תקרה ורצפה - אלו הם שש קצוות.
כל קיר נפגש עם התקרה - הרי לנו 4 קצוות (דרום מעלה, צפון מעלה וכו'); כל קיר נפגש עם הרצפה - הרי לנו 4 קצוות (דרום מטה, צפון מטה וכו'); כל קיר נפגש עם קיר נוסף - הרי לנו 4 קצוות (צפון מזרח, מזרח דרום וכו'); ובסך הכל, 6 קצוות יוצרים חדר עם 12 אלכסונים - צלעות. זו גם הסיבה שנקראים "גבולי אלכסון", משום הזווית האלכסונית בם נפגשים הקצוות כולם.
וזה מניינם של הגבולים בספר יצירה[1]:
גבול מזרחית דרומית, גבול מזרחית רומית, גבול מזרחית תחתית.
גבול מערבית צפונית, גבול מערבית רומית, גבול מערבית תחתית.
גבול צפונית מזרחית, גבול צפונית רומית, גבול צפונית תחתית.
גבול דרומית מערבית, גבול דרומית רומית, גבול דרומית תחתית
החיבור בין הגבולות המסמלים מידות שונות, יוצר התכללות ביניהם. כך לדוגמה מהחיבור בין ספירת התפארת וספירת החסד - דרום ומזרח - משתלשל למטה ההתכללות בין שתי מידות אלו.
התכללות זו אינה בעצם האור, כי עצם האור הוא אור פשוט, ואינו מתחלק בין כלים שונים, אלא ההתכללות היא באור השייך לכלים, ומשום שהתכללות זו קשורה לענין הכלים, קרויה היא בשם 'גבולים' או 'תחומין'.
השפעתם
י"ב גבולי אלכסון שהם ההתכללות של זעיר אנפין של עולם האצילות נמשכים גם למלכות דאצילות וגם לעולמות בי"ע, שם הם מקור לבחינת י"ב בקר שהים עליהם מלמעלה. והים הוא בחינת מלכות דאצילות, והם בחינת גבולות לים זה.
מי"ב גבולי אלכסון נמשכים י"ב צירופים שונים של שם הוי"ה ושל שם אדנ"י, שהם המקור לי"ב חודשים. שרש שנים עשר השבטים, שמקומם בעולם הבריאה, הוא בי"ב גבולי אלכסון של עולם האצילות.
ראו גם
לקריאה נוספת
- פרדס רמונים, שער כ"א, פרק ז
- מאמר ד"ה וירד הגבול ומחה על כתף ים כנרת קדמה בפרשת מסעי בלקוטי תורה.
הערות שוליים
- ↑ פרק ה, משנה ב.