אלה אזכרה

יהודים מתפללים ביום הכיפורים. ציור: ר' זלמן קליינמן

"אלה אזכרה" הוא פיוט אודות עשרת הרוגי מלכות הנאמר בסיום סדר עבודה בתפילת מוסף של יום הכיפורים.

הפיוט מיוסד על פי סדר האל"ף בי"ת בתחילת החרוזים. ובסוף חתום שם המחבר "יהודה חזק". הפיוט מספר את סיפור הגזירה וסדר התרחשותה ונאמר בהזדמנות זו, מהטעם שאומרים בסיום הפיוט: "חנון הביטה ממרומים, תשפוכת דם הצדיקים ותמצית הדמים, תראה בפרגודך והעבר כתמים, א-ל מלך יושב על כסא רחמים".

בפיוט ישנם שנים עשר קטעים כשבסיום כל קטע אומרים "חטאנו צורינו סלח לנו יוצרנו".

בתקופות קדומות פיוט זה היה חלק מסדר שלם של סליחות שנאמרו לאחר סדר העבודה אך בתקופות מאוחרות יותר התבטלה אמירתן ונשאר רק פיוט "אלה אזכרה" לבדו. בקהילות אחרות אומרים פיוט זה כקינה בקינות לתשעה באב.

אצל רבותינו נשיאנו

בשעה שהקהל אמרו את הפיוט של עשרה הרוגי מלכות היה אדמו"ר האמצעי אומר תהלים, וכן נהג אדמו"ר הרש"ב.

פעם במוצאי יום הכיפורים שאלו לאדמו"ר הרש"ב אם אומר הוא את הפיוט "אלה אזכרה" של עשרה הרוגי מלכות. ולא השיב על זה, אלא אמר: וכי ממני ראיה?! מכ"ק אדמו"ר האמצעי, שהוא אמר תהלים בשטריימל ונעשה השטריימל לח מלמעלה, ממנו היו יכולים להביא ראיה.

בספר ימי בראשית מובא שהרבי מלך המשיח בשנת תשי"א, בעת שאמר החזן את הפיוטים, אמר הרבי את כל התהלים. אך לא היה זה מנהגו בשנים שלאחר מכן.

ראו גם

• עשרת הרוגי מלכות