חיים הכהן רפפורט
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
רבי חיים הכהן רפפורט (ה' בכסלו ה'ת"ס, - י"ג בתמוז ה'תקל"א) היה רב פולני-גליצאי מחשובי תלמידי הבעש"ט. רבה של לבוב ומראשי תבנית:המלחמה בכת הפרנקסטים.
קורות חייו
נולד לאביב הגאון רבי שמחה כהן רפארפורט[1]
למד בילדותו בסלוצק, ונישא למרים בתו של ר' שמואל שמעלקא אב"ד פשמישל, בנו של ר' מנחם מנדל אב"ד סלונים. כיהן בתחילת דרכו ברבנות כרבה של קהילת ז'טל בה כיהן גם כראש ישיבה.
בשנת ה'ת"ץ, החל לכהן כרבה של סלוצק ומשנת ה'תק"א, כאב"ד וראש ישיבה בלבוב, במקומו של רבי אריה לייב ב"ר שאול שעבר אז לכהן כרבה של אמסטרדם. בשנת ה'תקכ"ג התמנה כאב"ד גליציה כולה בכינוי "אב"ד לכל מדינת רוסיה"
וכיהן פאר בעיר לבוב במשך אחת ושלושים שנה, עד י"ב תמוז תקל"א.
בתחילה כתב נגד רבי יהונתן אייבשיץ בענין הקמעות, אך ככל הנראה חזר בו.
התקרבותו להבעש"ט
אחת הגירסאות בדבר התקרבותו להבעש"ט:
ר׳ חיים הכהן רפפורט ז״ל, היה בראשונה ממתנגדי דרכי החסידות והבעש"ט. הבעש"ט ידע והבין שיש לר׳ חיים נשמה גבוהה ורצה מאד שהוא יהי׳ חסיד.פעם הם נפגשו
שאל ר' חיים את הבעש"ט: ״מה השם שלך״?
״השם שלי״, השיב הבעש"ט, "הוא עפר ואפר".
״אה״, חייך ר׳ חיים.
״גם השם שלי הוא, עפר ואפר״.
״נו״, הקשה הבעש"ט: ״אם שנינו עפר ואפר אז למה אין שלום בינינו״?
ומיד אחרי הפגישה הזאת, נעשה ר' חיים, לאחד מגדולי חסידיו של הבעש"ט.
בספר שבחי הבעש"ט מבוא סיפור התקרבותו להבעש"ט
המלחמה בכת הפרנקסטים
ניהל[2] את קהל עדתו בחכמה ובדעת ויהי ראש גאונו זמנו והתוכח עם בני כת שבתי צבי הפרנקסטים לעיני העמים והשרים בקטדרא הגדולה בלבוב ויוכל להם וזה היה בשנת תקי"ט.
כי אז גזר הבישוף מיקאלסקי שיספרו רבי ישראל ממדינת פולין לעיר לבוב לעמדו לוכוח עם ראשי הפרנקסטים וארבעים איש נאספו, ומן הארבעים נבחרו שלשה הגאון הרב חיים כהן רפפורט והרב דובער אב"ד ביזלאוויץ והרב ישראל בעש"ט, ובמשך שלשה ימים היה היכוח מן כ"ג תמוז תקי"ט עד כ"ו תמוז.
שו"ת מים חיים[3] בהקדמתו וז"ל:
- אבותנו ספרו לנו כי הגאון הרב חיים כהן ר"פ אב"ד לבוב הוא היה הנבחר להתוכח עם כת שבתי צבי לפני ניסיכם שלטונים שרי המדינות והגמונים במקום המשפט אשר הוכן לזה, והלך שמה בלי רפיון לבב ומדי לכתו התעטף לבנים, באלו הבגדים אשר האדם הולך לבית עולמו וינחם בעזר שד-י ברוב חכמתו עד אשר גם השרים תמהו עד גודל תבונתו ויהללוהו לאמר אין זה כי אם רוח אלוקים נוססה בקרבו.
שליחות לבירור נשמה
בתקי"ט[4] שלח אליו רבי ישראל בעל שם טוב לברר נשמה טועה.
ספריו
- זכר חיים, דרושים, לבוב: ישראל אלימלך שטאנד, תרכ"ו
- שו"ת רבינו חיים כהן, לונדון תשי"ז (מהדורה נוספת: ניו יורק תשמ"א)
רוב כתביו אבדו ובהם פירוש לספר הזוהר.
הערות שוליים
- ↑ אביו הגאון נתקבל בסוף ימיו לאב"ד ור"מ בק"ק לבוב אבל בנסעו למובלין ללבובו נפטר בעיר שעברנשטין בתשנת תק"ה ושם מנחותו כבוד.
- ↑ ראה על זה באריכות בספר אנשי שם, מאת שלמה בובר, עמוד 69 ואילך.
- ↑ הספר "מכים חיים להג"מ חיים כהן ר"פ נאסטרא נכדו של רבי חיים הכהן רפפורט ואת ההקדמה כתב בנו של המחבר נינו של רבי חיים רפפורט שבו עוסק ערכנו.
- ↑ ראה לקוטי דיבורים ליקוט לב. בלקוטי דיבורים בלה"ק עמ' 767 ואילך.