רבן שמעון בן גמליאל דיבנה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־05:42, 24 באוגוסט 2020 מאת חלוקה בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הפתח העמוק למערת הכוכים בה טמון התנא רבן שמעון בן גמליאל נשיא ישראל מעשרה הרוגי מלכות, הנמצאת בכפר כנה שבגליל, הממוקם למרגלות כפר מאשהאד

רבן שמעון בן גמליאל היה בנו של רבן גמליאל דיבנה נשיא ישראל, בדורם של רבי מאיר, רבי נתן, כאשר הוא שימש כנשיא, רבי מאיר שימש כחכם, ורבי נתן כאב בית דין.

סיני ועוקר הרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בסוף מסכת הוריות[1] מובא שאלה שנשאלה מי עדיף, סיני אדם הבקי במסכתות רבות, או עוקר הרים, והמסקנה היא שסיני עדיף.

הרבי[2] מסביר פשר הסמיכות למה שכתוב במסכת זו בדף הסמוך שלפניו, שרבי מאיר ורבי נתן היה להם קפידא על כבוד תורתם על ידי שכיבדו את מעלת נשיאותו של רשב"ג יותר ממעלת תורתם, ולכן החליטו כי יש להעביר את רבן שמעון בן גמליאל מנשיאותו, וזאת על ידי שישאלו אותו שאלה במסכת עוקצין בה אינו בקי, וכאשר לא ידע להשיב יאמרו לו "מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו" - למי נאה למלל גבורות השם - למי שיכול להשמיע את כל התהלתו.

אחד מהאמוראים שמע מכך, וחשש שמא תגרם חלילה בושה לרבן גמליאל, הוא התיישב סמוך לפתח ביתו של ר"ג ולמד מסכת עוקצין בקול רם, ורבן גמליאל הבין מכך שיש בעיה כל שהיא בבית המדרש בנושא, והחל ללמוד את המסכת, וכך כאשר רבי מאיר ורבי נתן שאלו אותו את השאלות במסכת הוא ידע להשיב. נמצא כי ממעשה זה נראה שרבי מאיר היה לו מעלה של סיני, שהיה בקי במסכת עוקצין וכמשמע מפשטות הגמרא שלא למד את המסכת דווקא אז כדי לשאלו, ואילו רבן גמליאל היה יותר במעלה של עוקר הרים, והיה חסר לו את המעלה של סיני, שהרי לא ידע מסכת אחת.

אם כי הרבי מקשה, כי מובא בגמרא שלמרות ש"כל הרואה ריש לקיש בבית המדרש כאילו עוקר הרים", הרי שמי שרואה את רבי מאיר בבית המדרש - כאילו עוקר הרי הרים וטוחנן זה בזה, ואם כן נמצא שלא רק שלרבי מאיר היה גם המעלה של עוקר הרים, אלא היה במעלה גבוהה ביותר - עוקר הרי הרים. מובא במסכת עירובין כי חכמים לא ירדו לסוף דעתו מרוב עומקו, ובמקום אחר מובא כי היה לו תלמיד שיכול היה לטהר את השרץ בק"נ טעמים.

לכן מן ההכרח לומר איפכא, שרבן שמעון בן גמליאל היה ענין של סיני, והוא טען שזוהי מעלה גדולה יותר ממעלה של עוקר הרים של רבי מאיר וזה היה הויכוח בינו לחכמים. ובזאת מוסבר גם הענין שדווקא מסכת עוקצים הוא לא ידע, כי מובא אודות רב יהודה שעיקר לימודו היה בסדר נזיקין, וכאשר היה לומד מסכת עוקצין היה אומר "הויות דרב ושמואל חזינן הכא", ומכאן שעיקר הענין וההדגש של מסכת עוקצין הוא החלק הלימודי שבו והעיוני, וחלק זה של עוקר הרים דווקא היה חסר לרבן שמעון בן גמליאל.

הערות שוליים