משתמש:Dannidissen/משה מזרחי
רבי משה מזרחי הסופר (מכונה רמ"מ) היה מרבני ומקובלי דמשק, סופר ועורך. חי ופעל במאה ה-17, התפרסם בעיקר בזכות עריכותיו לספר הזוהר, שהיו הבסיס למהדורת הזוהר המתוקנת שיצאה בקושטא בשנת תצ"ו (1636). ובזכות עריכותיו לכתבי האר"י, שהן הבסיס לכתבים רבים שנמצאים לפנינו כיום.
חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מעט מקורות עוסקים בביוגרפיה של רמ"מ, ומרבית החיבורים אודותיו עוסקים בעיקר בתרומתו לעריכת הזוהר וכתבים אחרים מהא"רי ותלמידיו. החוקר העיקרי שכתב באריכות יחסית על חייו הוא יוסף אביב"י, בספרו קבלת האר"י. מהמעט שיש בידינו ניתן ללמוד שהוא חי בדמשק, נולד לקראת סוף המאה הט"ז, משום שר' חיים ויטאל, כותב אודותיו בשנת שע"ג (1613) "ליל ב' ד' דאדר שע"ג. חלם ר' משה מזרחי הסופר שהיה בבית המדרש א'..." ולא סביר שר"ח ויטאל יכנה נער בן פחות מי"ג בתארים כה נכבדים. בשנת תכ"ג (1663 חתם על גביית עדות בבית דינו של ר' שמואל ויטאל עוד נכתב עליו בדף המגן של אחד מכתבי היד שהעתיק[1]:
זה הספר שער הקדמות שלא כסדר הוא כתב היד כמהר"מ מזרחי זלה"ה. סופר מהרח"ו (=מורינו הרב חיים ויטאל) והוא רושם נקודות על כו"כ (=כמה וכמה) תיבות הסמוכות שיבואו בר"ת שמו משה, כאשר תראה. וכתבו בדמשק יע"א, כי כן כתב בסופו. וגמרו בשנת התכ"ד ליצירה ביום ט' שבט שנת הנז' ומהרח"ו זצוק"ל נלב"ע בדמשק שנת הש"פ... נמצא שנכתב מ"ד שנה אחר פטירת הרב מהרח"ו זלה"ה, והרב מהר"מ מזרחי זצ"ל האריך ימים, וצריך להקבילו עם כתבי הרב מהרש"ו (=מורינו הרב שמואל ויטאל) בן מהרח"ו....
— כת"י ירושלים אברהמס 18, ס' 38884, 188 דף. מובא באביב"י 581
מכתב היד ניתן ללמוד שרמ"מ האריך ימים, ונפטר לפחות אחרי 1664.
חיבורים אחרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
מלבד תרומותיו לקבלת האר"י ולנוסח הזוהר, רמ"מ עסק גם במדעים, הוא חיבר ספר מעשי העוסק ברפואה, טכנולוגיה, כימיה, אלכימיה, אסטרולוגיה ועוד.
זיהוי כתב ידו והעתקותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישנם 2 כתבי יד שבהם שרד הקולופון שבו רמ"מ כותב את שמו ומקומ[2], לפי אביב"י, ניתן לזהות 16 כתבי יד בקבלת האר"י שהועתקו ונערכו על ידו, הזיהוי מסתמך הן על סגנון הכתב, והן על העובדה שבאחד מכתבי ידו הידועים, אחד הבעלים ציין בקולופון שניתן לזהות את כתבי רמ"מ לפי ראשי התיבות של שמו (המסומנים בנקודותיים) בתחילת החיבור.
השפעתו על מהדורת הזוהר קושטא תצ"ו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הגהותיו של רמ"מ על הזוהר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בין המהדורות השונות של ספר הזוהר ניתן למצוא שינויים רבים בין המהדורות הקדומות (בעיקר מהדורת מנטובה שי"ח 1558, שהיתה המהדורה שממנה למדו האר"י ותלמידיו) למהדורת קושטא תצ"ו (1736), בעיקר בכל הקשור להתאמת מילות הזוהר לפירושי האר"י, (נוסח מהדורת קושטא הפך בסופו של דבר לנוסח המקובל). נוסח מהדורת קושטא תצ"ו הוא נוסחו של רמ"מ שנכתב על בסיס הגהותיהם של רח"ו ור' יהודה (יאודה) משען. רמ"מ התגורר בדמשק בשכנות לרבי חיים ויטל ולרבי יהודה משען, ר"י אביב"י כותב בספרו שטפסי הזוהר שלהם, על כל הגהותיהם ועריכותיהם. היו בידי רבי משה מזרחי, והוא הגיה את העותק שלו על פי תיקוניהם. כתב היד המתוקן שתגלגל לידי המדפיסים בקושטא והם הדפיסו לפיו (ולפי עוד 2 כתבי יד שלא ידועים כיום) את נוסח הזוהר שלהם.
המדפיס, ר' יונה בן יעקב, כותב בהקדמתו לספר על שביסס את נוסחו על מהדורת רמ"מ:
"והמה בכתובים עדות המתקיימת על פי הרב המקובל האלהי משה מזרחי זלה"ה, ויהי באומרו בכתב ידו תוך ספר הזוהר הבא משם (דמשק), זה לשונו, הגהתי ספר הזוהר הלז משנת השע"ח עד שנת השצ"ג ליצירה מזוהר מהרח"ו ומזוהר מוהר"י משען נר"ו"
— זוהר, ח"א, קושטא תצ"ו
המדפיס הביא את דברי רמ"מ בעוד 2 מקומות נוספים שמהם עולה שרבי משה מזרחי עמל במשך 18 שנה, משנת שע"ח עד שנת שצ"ה, על הגהת הספר.
מהדורת קושטא תצ"ו היתה הבסיס למהדורת וילנא תרנ"ה (1895), שהיא המהדורה ששימשה בסיס למהדורות הנפוצות כיום, כך שניתן לומר שרמ"מ הוא האחראי לנוסח הזוהר הנפוץ היום.
פולמוס הנוסח המתוקן[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תקל"ב (1772) הדפיס המקובל רבי שלום בוזגלו מהדורה חדשה של ספר הזוהר באמסטרדם, בניגוד למהדורת קושטא תצ"ו מהדורה זו הסתמכה על נוסח מהדורת מנטובה, בהקדמתו למהדורה יצא רש"ב בחריפות נגד המדפיסים בקושטא שהסתמכו על נוסחו של רמ"מ, הוא כתב "גם המגיה כהה"ר משה מזרחי נ"ע כתב סוף פרשת פקודי... ואני לא אתמה מטעויות הדפוס שנפלו בו לאלפים ורבבות..."
לעומתו החיד"א יצא להגנת נוסחו של רמ"מ, בהקדמתו למהדורת הזהר שהדפיס בליוורנו בתקנ"א הוא יצא להגנת הנוסח וקבע שהוא הנוסח שעליו ראוי להסתמך. יש לציין שהרבי הורה להסתמך על מהדורת קושטא בלימוד ספר הזוהר.
הגהותיו על תיקוני הזוהר[עריכה | עריכת קוד מקור]
רמ"מ הגיה גם את ספר תיקוני הזוהר, הוא רשם את הגהותיו והערותיו על טופס תיקוני זוהר מנטובה שי"ח[3] מהערותיו על הספר ניתן ללמוד שהוא סיים את העבודה על הספר בשנת ת"ז. הגהותיו נשארו בכתב יד ולא נדפסו.
תרומתו לעריכת כתבי האר"י[עריכה | עריכת קוד מקור]
כפי שצוין לעיל, ישנם 16 כתבים מכתבי האר"י שהועתקו ע"י רמ"מ. ביניהם:
- ספר ההקדמות אסופה של הקדמות נבחרות משלושה ספרים שערך ר"א פנצירי.
- ספר כונת התפילות.
- מאמרי הזוהר פירושים למאמרי הזוהר מתמידי האר"י.
- ספר הקדמות נוסף שהוא ספר הדרוש שערך ר"א פנצירי, בשינויים מסוימים
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הסוקר העיקרי של תרומות רמ"מ הוא יוסף אביב"י בספרו קבלת האר"י, ירושלים תשס"ח, בהוצאת מכון בן צבי. בעיקר בעמודים 574-582 ; 1120-1129.