אוירא דחפיא אקרומא דמוחא

המשמעות של "אוירא דחפיא אקרומא דמוחא" בלשון הקודש: האויר החופף מעל קרום המוח.

ענינו; כמו בגשמיות - במוח האדם שהוא הגבוה והנעלה מכל אברי גוף האדם, הנה המוח נתון ונמצא מתחת לקרום החופף ומתוח מעליו, ומעל הקרום קיים "אויר" שחופף מעליו, כלומר הפסק בין הקרום ובין הגולגולת, כך גם ברוחניות ישנה דרגה שהיא גבוהה ונעלית במהות ערכה מעל בחינת ה"קרום", והיא מדריגה גבוהה שמעל בחינת מוחין סתימאה, וכביכול "חופפת" עליה.

אלא שמכל מקום - מאחר שהיא חופפת עליה ומקיפה אותה, הרי זה מראה על שייכותה של הדרגה הגבוהה הזאת אל בחינת מוחין סתימאה - המוקפת הימנה.

במדריגה גבוהה זו נמצא שורש בחינת "אותיות" של מעלה, שהאותיות הן האורות המצומצמים המתגלים מספירת המלכות לצורך בריאת הנבראים, ואילו שורש אותיות (אורות) אלו - הוא באוירא דחפיא אקרומא דמוחא.

ואף על פי שלאחר גילוי האותיות בבריאה - הנה, האותיות פחותות בערכן מהספירות העליונות, מכל מקום שורשן גבוה מאד - למעלה מהספירות.

ובדוגמת האותיות הנמצאות משכל האדם, שאף על פי שהן פחותות בערכן וחשיבותן מהשכל הבא לידי ביטוי באותיות, והן בחינת דומם לעומתו, בהיותם רק כלים המשרתים את השכל בהתגלותו, מכל מקום בשורשן הן גבוהות יותר מהשכל, בהיותן מ"קדמות השכל".

מקורות לעיון:

• לקו"ת ח"ג כח.א' נח.ב', אגה"ק ה', קונטרס חג השבועות ד"ה בשעה שעלה משה.

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")