הואיל ונפיק מפומיה
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
"כיוון דנפיק מפומיה דרב כהנא" הינו מאמר רז"ל המשמש כביטוי למקור של כמה ממנהגי החסידים.
מקור המאמר
במסכת סוכה[1] מובאת מחלוקת אמוראים לגבי הנאמר בפסוק[2] "ענף עץ עבות", מה הגדר של הדס "עבות"?
רבי אליעזר בן יעקב אומר שכוונת הכתוב היא שיהיה שלושה עלים היוצאים מעוקץ אחד, לעומת זאת דעתו של רב כהנא היא שאפילו שתי עלים היוצאים מעוקץ אחד ועוד עלה אחד נפרד מלמטה שרק צמוד אליהם, נחשב כעבות.
מיד לאחר הבאת דעתו של רב כהנא מביאה הגמ' שרב אחא בריה דרבא היה מחזר למצוא הדס דווקא של שתים ותחתם אחד ולא של שלושה עלים יחדיו, שלמרות ששלושה יחדיו בוודאי כשר גם לפי דעת רב כהנא, הרי היות ו"נפיק מפומיה דרב כהנא" (=יצא מפיו של רב כהנא) שגם הדס של שתים כשר לכן היה מחזר רב אחא למצוא דווקא הדס זה מצד התקשרותו לרב כהנא.
בתורתו של הרבי
הרבי מלך המשיח השתמש רבות במאמר רז"ל זה בנותנו בכך טעם למנהגים רבים:
- בנוגע לזמן התפילה ב770. באחת הפעמים שאל הרב אפרים אליעזר יאלעס את הרבי מהו הטעם לקביעת זמן התפילה ב770 בשעה 10 דווקא, הרבי השיב לו שתי תשובות, כשהתשובה השניה שהשיב לו הרבי היא שהיות ואצל הרבי הריי"צ הייתה תפילה בשעה 10, וידוע הכלל של "כיוון דנפיק" הרי לכן אין ברצונו לשנות זאת[3].