דוד לייב מקלר
ר' דוד לייב מקלר (מעקלער, ה'תרנ"א - ה'תשל"ו) היה סופר והעורך של העיתון 'מארגען זשורנאל' ו'דער טאג'.
תולדות חיים
הרב מקלר נולד בפולין בשנת ה'תרנ"א. ובגיל צעיר היגר לאמריקה.
שימש כנשיא ה'מועצה למען מוסדות צדקה וחסד בארץ ישראל'. וכיו"ר 'ועד החינוך החרדי'.
קשריו עם חב"ד
בעקבות התדרדרות מצב חינוך הילדים באמריקה והחוסר במוסדות חינוך חרדי, ובעידודו ובהכוונתו של הרבי הריי"צ נוסד באמריקה בתחילת שנת תש"ב 'ועד חינוך חרדי' שמטרתו הייתה הן להפיץ את התעמולה בין ההורים אודות חשיבות החינוך החרדי דווקא לילדיהם, והן לפקח על מוסדות חרדיים שאכן יהיו תואמים לשמם - חרדים.
עם הקמת ועד זה מונה הרב מקלר ליו"ר הועד, לרגל המינוי שלח לו הרבי הריי"צ מכתב[1] בו הוא מברכו על המינוי, מזכיר את חשיבות הענין, ומתעניין בתיכנון דרכי פעולת הועד, האם אכן יתאמו לשמו 'ועד חינוך חרדי'.
את המכתב שקיבל מהרבי הריי"צ פרסם הרב מקלר כעבור שבועיים בעיתון 'דער טאג' שיצא בתאריך ט"ו כסלו תש"ב, אך בכותרת למכתבו של הרבי הריי"צ בעיתון הופיע שהרבי הריי"צ משבח את 'ועד החינוך' בהשמטת המילה 'החרדי'. הרבי הריי"צ התייחס להשמטה זו בחריפות ושלח[2] לו מברק חריף, בו ביקש לפרסם כי שקר הדבר ואינו משבח כל ועד חינוך. בין השאר כותב לו הרבי ש"אינני יודע מי חיבר את השקר הגלוי הזה . . הנני מבקש את ידידי . . לפרסם בעיתון כי שקר הדבר ולא דיברתי בשיבחו של ועד חינוך שעדיין אינני יודע מה טיבו". כמו"כ שיגר הרבי הריי"צ מכתב דומה להנהלת העיתון וביקש שיתקנו המעוות.
בשנת תש"ג ניהל אדמו"ר הריי"צ מלחמה כנגד הסוכנות היהודית בארץ הקודש שפעלה רבות אז בקרב הפליטים שעלו לארץ ושלחה את ילדיהם למוסדות חינוך שאינם שומרי תורה ומצוות כדי להשכיח מהם את היותם דתיים, כחלק מהמאמצים כתב[3] אדמו"ר הריי"צ קריאה לכל רבני ועסקני יהדות אמריקה שיתעוררו ויחלו לפעול למען הילדים והנערים שלוכדת הסוכנות היהודית. קריאה זו פורסמה בעיתון 'מארגען זשורנאל' ו'דער טאג' שי"ל בכ' ניסן, עם כמה צינזורים שנעשו ע"י מערכת העיתון. וכתגובה שיגר אדמו"ר הריי"צ מכתב[4] לרב מקלר בו הוא כותב לו שאין לאף אחד רשות לסלף את דבריו, ושהוא מבקש להדפיס מחדש את דבריו ללא כל צינזורים.
ובהמשך לזה, באחת הפעמים ביקש[5] אדמו"ר הריי"צ מהרב מקלר ומהמו"ל של העיתון - הרב מאלקינסאן, לכתוב מאמרים שיעירו את דעת הקהל אודות העוולה שנעשית ע"י פעילי הסוכנות היהודית שמעבירים את הילדים על דתם, והשיבו שדבריהם בעיתון צריכים להתחשב בדעת הרבנים היהודיים באמריקה, וכשידעו שיטתם הברורה אזי יעשו כמה שביכולתם לעורר את דעת הקהל אודות הצלת ילדי ישראל מידי שליחי הסוכנות היהודית.
עריכת ספר הזכרונות
בשנת ת"ש על פי בקשת הרב מקלר מסר לו אדמו"ר הריי"צ את רשימתו 'רשימת ליובאוויטש', במטרה שיעבד אותה לסדרת 'זכרונות' של אדמו"ר הריי"צ.
ביום ה' תשרי תש"א הוא החל לפרסם בעיתון האידי 'מארגען זשורנאל' סדרה של 'ליובאוויטשער רבינ'ס זכרונות', ואת פרסומה הוא סיים בחודש אדר תש"ב. כתבות אלו פורסמו לאחר מכן בתור ספר הזכרונות חלקים א' וב'.
כמו כן הוא כתב סיפורים ששמע מהרבי הריי"צ וחתנו הרש"ג והוציא אותם לאור לאחר מכן כחלק ג' של ספר הזכרונות[6].
הרבי לא קיבל רשימות אלו כמקור מוכח ואמר שדוד לייב הוסיף בהם כמה וכמה דברים משלו עצמו[דרוש מקור].
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' קג.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' קלג.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ז עמ' רכז.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ז ע' רכט.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ז עמ' שצו.
- ↑ bit.ly/35IikVH חוברת הסבר על ספרי רבותינו נשיאינו עמ' 68.