ראש השנה

ראש השנה כפי שנתבאר בתורת החסידות הוא יום שבבחינת הראש של השנה כולה, שכל החיות של השנה כלולה ביום זה. עבודתו של יום זה היא קבלת מלכותו של הקב"ה. על ידי תקיעת השופר, שהוא קול פשוט מפנימיות הלב.

ענינו

ראש השנה הוא כמשמעו בבחינת ראש לכל השנה כולה. שכידוע העולם כולו בנוי בבחינת עולם שנה נפש, וכמו שבנפש יש את הראש שבו עיקר החיות, וממנו מתפרט הוא לכל איבר פרטי, כך הוא גם בבחינת שנה, שהחיות הכללית של השנה היא בראש השנה, ומשם היא מתחלקת לכל חודש וחודש ולכל יום ויום.

דינא קשיא ודינא רפיא

שני ימים של ראש השנה הם בבחינת דינא קשיא ודינא רפיא. שיום הראשון של ראש השנה הוא בבחינת דינא קשיא, ויום השני הוא בבחינת דינא רפיא.