ישראל סרוג
רבי יוסף סרוג היה מבחירי תלמידיו של האר"י הקדוש, ועל יסוד תורתו שקיבל מרבו מיוסדים רבים מיסודותיה הנאמנים של תורת החסידות.
רקע
לפני שרבי חיים ויטאל בא מסוריה לצפת לפגוש את האר"י הקדוש, היתה לאר"י ז"ל דרך לימוד שונה במקצת, שכן כפי עדותו של האר"י הקדוש בעצמו הוא לא בא לעולם אלא כדי ללמד תורה את רבי חיים ויטאל.
אחד מהעולמות בהם היה עוסק האר"י הקדוש לפני בואו של רבי חיים ויטאל היה עולם המלבוש. באותה תקופה למד לפניו גדול תלמידיו הוא מהר"י סרוג, שלאחר מכן עבר לאיטליא. מהר"י סרוג למד באותה תקופה את דרוש זה, ולימד אותה אחר כך לתלמידיו, שביניהם נמצא הרב נפתלי הירץ בכרך מחבר הספר הידוע עמק המלך.
לאחר מכן כאשר רבי חיים ויטאל בא ללמוד אצל האר"י ז"ל, התייחס אליו האר"י כתלמידו העיקרי, וקבע כי רק הוא מבין את תורתו לאשורה והורה לתלמידיו ללמוד רק ממנו.
הפולמוס
לאחר פטירתו של רבי חיים ויטאל התעורר פולמוס בנוגע לספרי מהר"י סרוג האם גם הם קיימים בהוראה זו, בפרט מאחר שדרוש עולם המלבוש אינו נזכר בעץ חיים או שמא ומהר"י סרוג למד בתקופה קדומה ובספריו נזכרים מושגים אחרים אם כן עליו לא חלה הוראה זו. לעומת זאת רבים מהמקובלים הספרדיים לא למדו את תורת מהר"י סרוג מפני שחששו לאזהרת רבי חיים ויטאל שלא ללמוד בספרים אחרים. אחריהם נמשך רבי צבי הירש מזידיטשוב שמזהיר [1] לא ללמוד בקבלת מהר"י סרוג מכיון שמדברי הרח"ו נראה שלא היתה מקובלת בידו שיטה זו.
הכרעת תורת החסידות
בספר דגל מחנה אפרים [2] מובא דרוש המיוסד על קבלה זו, וכן בספרי המגיד ממעזריטש מובאים דרושים מהספר, וכן אדמו"ר הזקן המזכיר פעמים רבות בספריו את עמק המלך שהוא תלמיד מהר"י סרוג, ואחריו נהגו כן כל נשיאי חב"ד. כמו כן בכל ספרי החסידות מוזכרים יסודות מתורת מהר"י סרוג, ביניהם בספר נועם אלימלך[3], אוהב ישראל[4].
למעשה גם מקובלים אחרים קבעו כי אין כלל סתירה בין תורת מהר"י סרוג לתורת רבי חיים ויטאל, כך למשל רבי מאיר פאפירוש קובע ב"זוהר הרקיע"[5] כי בעץ חיים מוכח פעמים רבות שהיה מקובל בידו דרוש עולם המלבוש.