אברהם צבי סגל לנדא
הרב אברהם צבי סג"ל לנדא (פאלמאן), (נולד בז' טבת ה'תרע"ט בפולין נפטר י' אדר ראשון ה'תשע"ט) התגורר בקראון הייטס והיה זקן חסידי חב"ד - בן מאה שנים בפטירתו.
תולדות חיים
בצעירותו
נולד בעיר צאנז בשנת תרע"ט (1918) לאביו הרב יהודה סג"ל לנדא שהי' חסיד של אדמו"רי רוזין ומצאצאי משפחת בעל הנודע ביהודה, ושוחט בעיר מגורו - רימונוב שבגלצי'.
בבחרותו למד בישיבה הליטאית בפינסק, אך ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת"ש החליט לכתוב אל אדמו"ר הריי"צ אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי"ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו"ר הריי"צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה (חי"ג אגרת ד' תשס"ב). תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח מח"י תמוז של המשפיע בתומכי תמימים בווילנא לאדמו"ר הריי"צ, שבי"ב תמוז הגיע מר אברהם צבי "על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים".
הרב לנדא תיאר פעם בערגה את הלילה הראשון שעשה בתו"ת שבווילנא. הבחורים היו הולכים לישון על מחצלות ארוכות שהיו פרושות על הריצפה, והוא נזכר איך שהבחור "וועלוועל לאד'זער" [ כך כינו אותו חביריו של הרב מנחם זאב גרינגלס באותם ימים] עורר אותו קלות באמצע הלילה - אחרי שר' זאב סיים שעות ארוכות של לימוד- ובקש ממנו לעשות לו קצת מקום על המחצלת, כדי שיוכל לתפוס כמה שעות של מנוחה לפני שיאיר היום...
בווילנא, הפך הת' העשע פאלמאן [כמו שקראו להרב לנדא אז], למנהל איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות. כפי בקשתו, היה המנהל מדווח מזמן לזמן לאדמו"ר הריי"צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש"א מודה לו אדמו"ר הריי"צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב"אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה".
במלחמת העולם השניה, כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר שיפן הצטרפה למלחמה נגד ארצות הברית, עברו לשנחאי שבסין שם שהו עם יהודים רבים אחרים את שארית שנות המלחמה (נכון לשנת תשע"ט הרב לנדא הוא השריד האחרון מקבוצת תלמידים מפורסמת זו).
בשנת תש"ו הגיע הת' אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו ע"י הנאצים. אדמו"ר הריי"צ שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה.
באותה תקופה גרו הרבה מאנ"ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הת' אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב מרדכי אברהם ישעיה גרונר . וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת תש"ז הלך הוא וחברו הת' יצחק דוד גרונר , ברגל מבראונזוויל ל-770, שם זכו להשתתף ב'הסדר' של אדמו"ר הריי"צ .
נישואים
ביום הבהיר כ' כסלו תש"ט נשא את רעייתו חיה (ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים) ביתם של הר' יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. בהיחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו"ר הריי"צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו "יע פאסטן" (כן להתענות), עם חיוך.
בשבת האופרופעניש שלפני חתונתו דיבר הרבי[1] אודות תוכן שמו "אברהם צבי" עפ"י קבלה.
אחרי חתונתו נסע לשליחות שנמשכה מספר שנים בהם ניהל את ישיבת אחי תמימים, בניו הייבן שבקונטיקט. בשנת תשט"ו כשנוסד ארגון צעירי אגודת חב"ד המרכזית, נתמנה ליושב ראש הראשון של וועד הארגון, אך עקב עיסוקיו המרובים בתחום החינוך וריחוק מקום מגוריו - נאלץ להעביר את ניהול הארגון לעמיתיו שבוועד.
בתחילת שנות ה'יוד' (תשי"ב - תשי"ג) עסק הרב לנדא לפרנסתו בכריכת ספרים. בתקופה ההיא, קרא לו הרבי והראה לו את ספר התהילים של אמא שלו - הרבנית חנה. הספר היה בלוי וחלק מדפיו נשרו, והרבי ביקש ממנו לכרוך אותו מחדש ולהוסיף דפים חלקים בסופם עליהם תוכל לכתוב את זכרונותיה. הרב לנדא הזדרז למלאות את רצונו של הרבי והחליט על דעת עצמו להוסיף על הכריכה הטבעת באותיות מוזהבות עם שם הרבנית "חנה שניאורסאהן". כשהחזיר את הספר, שאלו הרבי בחיוך, איך ידעת שם אמי?, הרב לנדא ענה שידע זאת לפי הפתח דבר שנכתב על ידי הרבי לספר התניא שקה"ת הדפיסו באותה תקופה בה חתם הרבי בשמו ושם אמו.
באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון "שמועסן מיט קינדער און יוגנט" שי"ל ע"י המרכז לענייני חינוך,והרבה מהסיפורים שהופיעו בירחון ותורגמו לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם.
הרב לנדא שימש שנים רבות כשליח ציבור בהימים הנוראים, ובמיוחד בהבית הכנסת החב"די שבבורו פארק שם כיהן הרב אליהו ייאכיל סימפסון (מזכירו של אדמו"ר הריי"צ) כרב, שאליו היה מקורב.
מרגלי' בפומיה של הרב לנדא האנקדוטא הבא: פעם הוא נכנס ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ, ובאותו תקופה היה כבר מאוד קשה להבין דברי הרבי,(עקב מצבו הבריאותי), בראות הרב לנדא שהוא לא מצליח להבין מה הרבי אומר אליו, הוא רצה לפנות להמזכיר הרב סימפסון שהוא יעזור לו להבין את דברי הרבי. כשהרבי ראה זאת, הוא פנה אליו ואמר לו בקול עמוק וברור ובמילים איטיות : " מען דארף אליין פארשטיין" (חייבים לבד להבין). מני אז החל הרב לנדא להבין את דברי הרבי הריי"צ בלי בעי', וביחידות שלאח"ז ידע לתרגם בשביל אחיו בעריש, שלא יכל להבין מעצמו.
במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ"ק אד"ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי י"ט כסלו התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב חודוקוב, ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש"ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: "א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש"ס?!"(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש"ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא נקודה.
במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.
אחר ג' תמוז תשנ"ד מצא עידוד רב והנאה מרובה בגליונות בית משיח שעבר עליהם מדי שבוע בשקיקה ולא משו מעל שולחנו.
בערך בשנת תש"ע עבר הרב לנדא לגור בשכונת המלך קראון הייטס.
נפטר בשיבה טובה י' אדר ראשון תשע"ט כשהוא בן מאה.
משפחתו
- בנו: ר' יהודה, ניו ד'זרסי
- בנו: ר' ישראל דוד, קראון הייטס
- בנו: ר' יוסף, ס. לואיס מיזורי
- בתו: רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש מקראון הייטס
הערות שוליים
- ↑ שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ"ש