מלאך

מלאכים הם כוחות אלוקיים נפרדים, המשמשים את הקב"ה.

מלאכים ונשמות

החילוק הכללי בין מלאכים ונשמות הוא שנשמות נמשכו מפנימיות העולמות, ומלאכים נמשכו מחיצוניות העולמות. ולכן, הנשמות הם בבחינת אדם שעומדים בבחינת קומה שלימה, לעומת המלאכים שהם בבחינת בהמה.

עבודתם

עבודת המלאכים היא בבחינת רצוא ושוב, כמו שנאמר "והחיות רצוא ושוב".

חילוקי הדרגות ביניהם

המלאכים מתחלקים בכללות לפי העולמות בהם נמצאים לשלושה מינים: שרפים - מלאכים של עולם הבריאה, חיות הקודש - מלאכים של עולם היצירה, אופנים - המלאכים של עולם העשיה.

שרפים

שרפים הוא שמם של המלאכים העומדים בעולם הבריאה. בעולם הבריאה שורה ספירה הבינה של עולם האצילות, כמאמר "אמא עילאה מקננת בתלת ספירן בכורסיא". עבודתם של השרפים היא בהבנה שכלית של האלוקות. על השרפים נאמר "עומדים ממעל לו", שעומדים הם מעל בחינת הכסא.

השרפים הם בריה בפני עצמה בציור קומה, כמו שנאמר "בשתים יכסה פניו", וכן נאמר שהם עומדים. שורשם הוא מבחינת הקו, ולא מבחינת העיגול.

השרפים הם בבחינת מקבלים, שמקבלים דין מן דין, ואינם בבחינת משפיעים למטה, ולכן הם אומרים "קדוש קדוש קדוש".

חיות הקודש

חיות הקודש הוא שמם של המלאכים העומדים בעולם היצירה. עבודת חיות הקודש היא בבחינת אהבה ויראה טבעיים, שאין עיקרה בהתפעלות מצד ההתבוננות בשבח, אלא היא טבעית כמו מדות טבעים באדם. חיות הקודש, יחד עם האופנים נושאים את הכיסא.

אופנים

אופנים הוא שמם של המלאכים העומדים בעולם העשיה. עבודתם של האופנים היא בבחינת הודאה מרחוק בלבד, שאין מרגישים הם את מקורם, ורק עובדים מבחינת ביטול. עבודת הוא בבחינת מעשה חיצוניות של השתחוואה, והוא כמו "וצבא השמים לך משתחוים".

האופנים הם בבחינת משפיעים, שמשפיעים את ההשפעות למטה. ולכן אומרים הם "ברוך כבוד ה' ממקומו", שענינו המשכת האלוקות למטה.

מחנות מלאכים

שורש המלאכים הוא מעולם התוהו, ועל כן הם בבחינת מחולקים, שמתחלקים הם למחנות שונים. ובכללות מתחלקים המלאכים לארבע מחנות: מחנה מיכאל, מחנה גבריאל, מחנה רפאל ומחנה אוריאל. מחנה מיכאל הוא של המלאכים העובדים בבחינת אהבה, ונמשכים הם מבחינת פני אריה שבמרכבה. מחנה גבריאל הוא של המלאכים העובדים בבחינת היראה, ונמשכים הם מבחינת פני שור שבמרכבה. וענין מחנות המלאכים אלו הוא בעולם הבריאה, וכל מחנה כולל שלוש פרקים, והוא י"ב בקר שהים עומד עליהם מלמעלה.