שמותיו של הקב"ה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־13:37, 28 באוגוסט 2009 מאת סומכוס (שיחה | תרומות) (בתהליך עיבוד)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שמות הוי"ה הם שמותיו השונים של הקב"ה.

שבע שמות שאינם נמחקים

על פי תורת הנגלה, ישנם שבע שמות שאינם נמחקים: שם הוי"ה או שם אדנ"י, שם א"ל, שם אלו"ה, שם אלהי"ם, שם אהי"ה, שם שד"י, שם צבאו"ת.

מילויי שם הוי"ה

לשם הוי"ה ישנם ארבעה מילויים עיקריים:

שם ע"ב

שם ע"ב נוצר משם הוי"ה במילוי יו"דים: יו"ד ה"י וי"ו ה"י. מילוי יו"דים מורה על החכמה, וזהו שארבע אותיות שם הוי"ה בצירוף זה הם במילוי יו"ד, ששם זה מורה על החכמה. בעולמות שם זה מתאים לעולם העקודים. שם זה ששייך לעניין החכמה לא שייך עניין שבירת הכלים כאמור "ימותו ולא בחכמה". שם זה הוא כנגד ספירת חכמה, וכנגד אבא עילאה בעולם האצילות.

שם ס"ג

שם ס"ג נוצר משם הוי"ה במילוי כזה: יו"ד ה"י וא"ו ה"י. שם זה הוא גם במילוי יו"דים, מלבד הוא"ו שהוא במילוי אלפ"ים, לפי ששם זה מורה על ספירת הבינה שגם היא בתכלית הביטול, שכן חכמה ובינה הם "תרי ריעין דלא מתפרשין". אות הוא"ו של מילוי זה הוא במילוי אלפי"ם, שכן אות וא"ו בשם ב"ן מורה על התחלת המשכת הבינה, כפי שנעשית מקור למידות, ואז היא בבחינת מציאות. שם זה שייך לעולם הנקודים ולעולם התוהו, ובו הייתה שבירת הכלים. שם זה הוא כנגד ספירת הבינה, וכנגד אמא עילאה בעולם האצילות.

שם מ"ה

שם מ"ה נוצר משם הוי"ה במילוי אל"פים: יו"ד ה"א וא"ו ה"א. שם זה הוא כנגד עולם הברודים, וכנגד עולם התיקון וכנגד עולם האצילות. מ"ה הוא הגימטריא של "אדם", ושם זה מורה על הביטול שיש באדם. שם בפרצופי עולם האצילות שם זה הוא כנגד זעיר אנפין.

שם ב"ן

שם ב"ן הוא מילוי של שם הוי"ה במילוי ה"הים: יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה. שם זה הוא כנגד עולמות בי"ע, העולמות שנפלו בשבירת הכלים. ב"ן הוא הגימטריא של "בהמה", ושם זה מורה על התוקף והכוח שיש בבהמה. שם זה הוא כנגד ספירת המלכות.

וביאור ענין ד' שמות אלו, הנה שם ע"ב הוא שם הוי' במילוי יודי"ן, דיו"ד מורה על החכמה, וזהו שכל ד' האותיות (שהם כללות הע"ס כנ"ל) הם במילוי יו"ד, היינו, כפי שכל הספירות הם בחכמה, דאות ה"י הו"ע הבינה שבחכמה, וחכם בבינה36, ואות וי"ו הו"ע המדות שבחכמה, וכמבואר בביאוה"ז37 ע"פ38 כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו, דצורים הם המדות כפי שהם בחכמה ששם הם בתכלית הביטול, וה"י אחרונה הו"ע המלכות שבחכמה. ושם ס"ג הוא ג"כ במילוי יודי"ן, מלבד הוא"ו שהוא במילוי אל"ף. דהנה, שם ס"ג הוא בבינה, ולכן הוא במילוי יודי"ן, לפי שגם הבינה היא בתכלית הביטול, כי חו"ב הן תרין רעין דלא מתפרשין39. אמנם, כל זה הוא בתחילת המשכת הבינה, אבל כפי שנעשית מקור למדות אזי המדות הם בבחינת מציאות. וזהו ההפרש בין צורים לגבעות, שצורים הם המדות שבחכמה שהם בתכלית הביטול, וגבעות הם המדות שבבינה, שבבינה נעשה התחלת מציאות המדות. וזהו שבשם ס"ג הוא"ו הוא במילוי אל"ף, כי, אל"ף מורה על כללות ההמשכה כנ"ל, והיינו לפי שהמדות הם כבר בהמשכה (ולא כמו שהם בחכמה). וכל זה הוא בענין המשכת המדות מהבינה, אבל עצם הבינה היא ג"כ בביטול. וזהו גם שבינה דינין מתערין מינה בסופה40, בסופה דוקא, אבל לא בתחילתה, לפי שחו"ב הן תרין רעין דלא מתפרשין. ושם מ"ה הוא בבחי' ז"א, ולכן הוא במילוי אלפין, כי, אל"ף מורה על כללות ענין ההמשכה כנ"ל, ועיקר ההמשכה היא בז"א. ושם ב"ן הוא במלכות, ולכן הוא במילוי ההי"ן, שהמילוי הוא כמו עצם האות, שזה מורה על צמצום ומיעוט האור בבחי' המלכות, וכמו עד"מ בהשפעת השכל, שתלמיד גדול שיודע את עומק השכל הנה, כשמגלה ומשפיע את השכל לזולתו, אינו מוכרח להשפיע לו באותיות אלו דוקא שבהם קיבל את השכל, אלא יכול

מלויי שם אהי"ה

לשם אהי"ה ישנם שלושה מילויים:

שם קס"א

שם קס"א נוצר משם אהי"ה במילוי יו"דים.

שם קנ"א

שם קנ"א נוצר משם אהי"ה במילוי ה"הים.

שם קמ"ג

שם קמ"ג נוצר משם אהי"ה במילוי אל"פים.

משובים קודמים
משוב על הערך