תהלים

בשבת שלפני ראש השנה — כמו בכל שבת מברכים, אומרים, קודם התפילה, כל התהלים וקדיש יתום אחר זה. אם יש חיוב — יארצייט או אבל — אומרים קדיש יתום אחר כל ספר[1].

הנהגת תלמידי הישיבה

אומרים את כל התהלים בהשכמה כמו בשבת מברכין, ואחר־כך לומדים חסידות ומתפללים. בין מנחה למעריב חוזרים מאמר חסידות, ובמוצאי ש״ק מתוועדים[2].

״אב-הרחמים״

אומרים ״אב הרחמים״ קודם מוסף[3].

מקורות

  1. ^ ספר המנהגים
  2. ^ ׳תקנות׳ אדמו״ר מוהריי״צ לישיבות ׳תומכי תמימים׳. הקריאה־והקדושה, ערב ר״ח טבת תש״א
  3. ^ שיחת ש״פ נצו׳׳י תש״נ, אות יד


(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)