שיחה:מכת כינים

בחסידות

אשמח אם מישהו ימצא שיחה או מאמר מתאים, לבינתיים אני לא מצאתי. --רון - בואו נדבר על זה , יחי המלך 13:58, 25 ביולי 2017 (UTC).

רש"י על החרטומים

הנחה המיקום שתקעת את זה לא קשור, זה מתאים לקטע של המפרשים זה סתם מערבב את כל הערך. שים לב איפה אתה שם קטעים. נ.ב. גם הסגנון כתיבה כתוב באופן שלא מתאים לשאר הערך. עדיף לכתוב באופן פשוט ולא מסורבל. אני מדבר על לשון כמו "העדר יכולם", אפשר פשוט לכתוב חוסר יכולתם או חוסר היכולת של. --רון - בואו נדבר על זה , יחי המלך 15:34, 25 ביולי 2017 (UTC).

רון ניסוח הוא תמיד מקום לתקן לשפר וכו' וזכותך לשפר, מסכים עמך. ככל שכותבים יותר משתפרים יותר(דא"ג, אם כבר אנו מדברים על זה, רציתי לעוררך על הכלל של תיקון כתיבה של "ברא אלקים" ולא "אלקים ברא" הפועל בא קודם, והוא יפה יותר, סתם להעשרה).

בקשר למיקום; לדעתי אין צורך בחלוקה זו, הרי משום כך יש פסקה שעוסקת במקור הערך במקרא, הפסקה שלאחר מכן אמורה לעסוק בתוכן הערך כפי שהיא ידועה ונתפסת אצלך אחרי הביאור והפרשנות שבאו אחרי המקור הראשון. הסיפור הבסיסי כתוב כולו במקור שציטטת (עוד עם ניקוד..), לכן נראה לי שכדאי שתחבר את שני הפרקים לפרק שעוסק בתוכן המכה לפי כל ביאורי הראשונים והאחרונים (ובעבודה מאומצת היא כנראה תהיה פסקה גדולה, כי כנראה ישנם דעות רבים על אופן ציווי ה', על אופן פעולת אהרן המכה עצמה והסרתה מה אמרו החרטומים וכו' וכו').--הנחה - שיחה 16:01, 25 ביולי 2017 (UTC)

אני רק נתתי דוגמא והערה לא קשורה, (אגב גם אין מילה כזאת יכולם אולי בעולם של אנשים שכותבים אבא ב5 שגיאות, צריך לכתוב לפחות בעברית ולא בשפת עולים חדשים.) זה ממש לא נשמע שאומרים אמר ה', שלח משה וכו', ככה התורה כותבת בלשון תיאורית. לפי מה שאתה אומר זה נראה יותר כמו בלגנפדיה ולא אנציקלופדיה, הקטע הראשון מסביר את הפסוקים, הקטע השני מתפלפל ומציג דעות של מפרשים. אם ככה אתה יכול לכלול בפסקה הזאת גם את פסקת החסידות בסופו של דבר הכל זה פירושים. ובצורה כזאת פשוט גם אל תעשה הערות וסוגריים תכלולהכל בגוף הערך. בשביל מה צריך? זה מגוחך... --רון - בואו נדבר על זה , יחי המלך 17:13, 25 ביולי 2017 (UTC).

לא הבנתי לפי מה אתה בוחר להסביר את הפסוקים אם לא לפי המפרשים (הפסוקים עצמם כתובים בלשון הקודש ואין מה לפרש בפירושם המילולי)? בנוגע לחסידות לא אמרתי להכליל פירושים בדרך הדרוש והרמז (יש להם בהחלט מקום בפסקה בפ"ע), אלא פירושים שכתבו הראשונים והאחרונים כפשט.

לא הבנתי מה הפירוש "לשון תיאורית". (ראה איך הבינו אפי' אלו שלא למדו חסידות אודות התורה.)

כשכותבים ערך מאמר וכיו"ב אפשר לעשות אותו במגוון חלוקות אורכיות רחביות וכו' כלומר ניתן לכתוב ערך לדוגמא על צמצום ולסקור את התפתחותו (כמובן התפתחות המידע עליו) לפי סדר הדורות, אפשר מאידך להתעלם מהבדלי דורות ולסדר את הערך לפי הנושאים שבו על דרך ספר הערכים (שייכותו לאוא"ס ולכל הדרגות, מהו, פעלתו וכו'). ועכשיו לנידון דידן, בערכים כמו אלו לדעתי אחרי שישנו הפסקה שעוסקת במקורות יש מקום לכתוב לפי פרטי הסיפור ולא כ"כ לפי סדר הדורות (מה כתבו חז"ל מה הוסיפו עליהם הגאונים ואח"ז הראשונים והאחרונים) וכו'--הנחה - שיחה 17:43, 25 ביולי 2017 (UTC)