כח ההיולי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

היולי הוא מונח בשפה היוונית (או בלשון הקודש תהו[1]) המתייחס למציאות של כל דבר כפי שהוא במציאותו הבסיסית והראשונית כמציאות מופשטת מכל ציור ואיזשהו הגדרה. בהתייחסות להמשכה של כח הנמשך בדרך עילה ועלול אזי הכח כפי שהוא כלול בשרשו ומקורו בדרגת התכללות הנעלית והנעלמה ביותר מכונה כח היולי העצמי על שם פשיטותו והעדר הציור והגדרים. בהתאם לכך, כל דרגה פשוטה (מלשון הפשטה) שנמשכים ממנה כוחות רבים שונים ומגוונים, נקראת גם כןכח היולי ביחס לכוחות הנמשכים ממנו (אף שהוא עצמו אינו פשוט בתכלית).

הגדרות ומאפיינים

היולי מקביל למושג חומר, ומתאר את גדר מציאותו של ה"חומר הראשון" שאינו מצויר בשום צורה, ועליו ובו יצטיירו לאחר מכן ריבוי צורות. שלב זה קיים בכל המשכה ובכל התהוות של דבר מזולתו, המתחלק לשלשה שלבים כלליים חומר צורה תיקון. בשלב הראשוני החומר שנוצר הוא פשוט - "היולי" לכל מיני צורות ודברים שייווצרו ממנו. כך הוא בתחילת המצאות היש הגשמי מאין וכן הוא בהמצאת היש דבי"ע מדבר ה' - מלכות דאצילות, וכך הוא גם בהמשכת הכלים וספירות דאצילות מהמאציל, וכך גם בנבראים עצמם: בהמשכת הכוחות מעצם הנפש שבאדם ובהמשכת כח הצומח מהארץ וכיוצא בזה.

להיולי כמה הגדרות ותכונות, כדלהלן:

פשיטות

היולי אם כי הוא עילה למגוון רחב של עלולים, בעודו היולי הוא עדיין אינו מוגדר בשום ציור והגדרה. ובהדגשה למעט גם את היותו כח כללי הכולל ריבוי פרטים. כלומר, צורת ההכלה של מגוון הצורות בהיולי אינו באופן של כלל ופרט שבאופן זה האחרון הכלל מכיל כבר בגדריו בהעלם את ריבוי הפרטים שיומשכו ממנו[2], היולי לעומת זאת פשוט בתכלית.[דרוש מקור: ספר המאמרים תרס"ט עמוד סב, (עטרת שבועות.....).]

[דרושה הבהרה]

אינו מציאות ממש

בשל כך (שאינו מצוייר) מציאות היולי אינה מציאות ממשית,[3] שכן לא יתכן הימצאות של חומר ללא שיהיה לה איזשהו צורה.[4] אם זאת מציאותו קיימת במובן שהיא הכח והבסיס לכל מיני ואופני הצורות שיצטיירו בחומר וכח זה, ולכשיצטייר יהיו מציאות גלויה וממשית.[5] (אולם לא ככח שעניינו לפעול, אלא כחומר הנושא עליו את צורת הדבר לכשיצטייר[6])

קוטביות זו מוגדרת בשמו של היולי - "אפשרי המציאות"[7] היות ועדיין אינו מציאות ממש שהרי הוא מציאות ללא הגדרות (וכל נמצא בהכרח שיהיו לו הגדרות בהם מוגדרת הימצאותו) ולכן לא נרגשת וניכרת מציאותו, וכל גדר המציאות היא שניתנה האפשרות להימצאות המציאות החדשה.

וכן הוא גם בכוחות הנמשכים ממקורם (למעלה באלקות או למטה בנפש האדם) מציאותם הממשית מתחלת בעת היותם מצוירים בציור כח מסוים ופרטי (וכל עוד אין הגדרה ברורה למהות הכח, לא יתכן לומר כי ישנו כח)

היולי - יש

מאידך גיסא, פעולת בריאה יש מאין נעשתה דווקא בהתהוות היולי, ואילו המציאויות השונות הנמשכות ממנו אינם אלא יש מיש - הלבשת צורה לחומר קיים. היות ולפני היולי לא היה כלל אפשרי המציאות,[8] וממילא בהמצאת היולי התחדש כל מושג המציאות, ומעתה ישנה האפשרות לכל סוגי ומיני המציאויות שיומשכו ממנו. כלומר, למרות הפשיטות וההבדלה שיש בין היולי ובין מגוון המציאויות המוגדרות הנמשכות ממנו, סוף סוף הוא ראשיתם, ולכן אינו מובדל מהם בתכלית. ואילו הבדלת היולי מהעצם והמקור שממנו נמשך ונברא היולי (אם זה עצם הנפש או דרגות אלוקיות נעלות) הוא הבדלה באין ערוך.[9] לכן התהוות היולי הוא יש מאין, שלהיותו באין ערוך למקורו אין בין היולי למקורו שום ממוצע[10]

המשכת הכוחות מכח היולי

תער"ב חלק ב' עמוד תרנו.

היולי - ראשית ההתהוות - קרוב אל האין

במאמרי החסידות מוסברת הסיבה להסביר את עניינה של היולי. ההסבר לכך שראשית הבריאה היא היולי שאינו מצוייר ואינו מציאות ממשית. היות ובראשית התהוות של כל דבר ממקורו נרגש בו מקורו ולכן מציאותו בטלה למקורו, ולכן לא נרגשת בו כלל גדרים פרטיים שלו ומציאותו כחלק ממציאות המקור.[11][12] בדברים אלו חידוש גדול, היות והרגשת המקור באופן עקרוני תתכן בהמשכה של דברים שהינם בערך יחסי זה לזה, ואילו הבריאה יש מאין היש והאין אינם מלכתחילה יחסים והגדרת הקירוב וריחוק מהאין קשה להבנה. ואכן במאמרים ישנה אריכות להסברת הדברים.....

/*הבהרת הקוטביות שבהיולי - מחד גיסא הוא אינו במציאות ומאיר בו מקורו מאידך גיסא הוא הוא התחלת המציאות - היא על ידי משל.*/ סוג מציאות זו - מחד היא התחלת ושורש למציאות עצמאית ומאידך היא מאוחדת ונרגשת בה מקורה עד שאינה מציאות ממשית - מוגדרת במאמרי החסידות כמציאות נעלמת ובסוג העלם של העלם שאינו במציאות. והבהרתה היא על ידי משלים. המובא על זה הוא מ"אש הכלול בצור החלמיש"...(ראה רנ"ט ע' קצז ובמ"מ)

  • אפילו אוא"ס מושלל מהיולי היוס וסו"ס שורש והיולי לכספירות -גדרים ומציאות (כי עמך ס"ו, שבועות רנ"ט, ועוד)

דוגמאות בסדר השתלשלות

באופן כללי היולי מופיע בשלשה מקומות עיקריים[13]:

א) בראשית האצלת הספירות (כלים) של עולם האצילות
ב) בראשית התהוות ובריאת מציאות היש של נבראים (נפרדים)
ג) חומר היולי שהוא ראשית ההתהוות של המציאות הגשמית בעולם העשיה הגשמי.
עשר ספירות הגנוזות
ערך מורחב – עשר ספירות הגנוזות

//פסקה זו אמורה לסקור את השתלשלות הספירות מא"ס.

עשר ספירות הם עשר מידות וכוחות בהם התלבש הקב"ה על ידי אור אין סוף להנהיג בהם את העולם. עשר ספירות אלו הם כוחות מוגדרים ומוגבלים[דרושה הבהרה]. בהיווצרותם של העשר ספירות שלבים רבים. באופן כללי, ישנם שלשה שלבים בהימצאותם של הספירות בהעלם קודם להתגלותם באופן גלוי בעולם האצילות: לפני הצמצום הספירות כלל אינם קיימים מצד עצמם ואור אין סוף פשוט בתכלית, ומציאותם מתחדשת על יד העלאת מ"ן והמשל לספירות בדרגה זו היא משם האדם שאינו במציאות ממשית אלא יכולת לספירות (שיווצרו על ידי העלאת מ"ן).

//פסקה זו אמורה להתייחס לדרגת היולי בספירות ומקומה המדוייק? א"ק? עקודים? כתר? חכמה?

לאחר הצמצום נעשים מציאות הספירות למציאות. ובזה גופא שלבים רבים: תחילה ככוחות היוליים וכמשל על זה מובא המשל מכוחות הכלולים בנפש שהם כוחות היוליים עצמיים. ומציאות הספירות בדרגה זו היא כאש הכלול בצור החלמיש שאין כאן כלל מציאות ספירות אלא רק כח לספירות (ולא מצד העלאת מ"ן אלא מצד עצמו)

  • עקודים
  • כתר
  • ע"ח שער מ"א וכו'
  • חכמה דאצילות (ספרי המגיד)
עולם הבריאה
  • פדה בשלום רנ"ט, תער"ב חלק א' שלב, חלק ג עמוד א'שפט, שובה פ"ו.
חומר היולי
  • רמב"ן בראשית, רמב"ם יסודי התורה פ"ג? (גולם אחד) ספורנו בראשית?
  • מהרש"א על משנה מאמר אחד.
  • אגרות קודש ג' תקמ"א.

משלים מענייני העולם

  • כוחות הכלולים בנפש

עצם הנפש מכילה את כל מיני הכוחות שיתכנו באדם, אלו מכונים כוחות הילויים עצמיים.

כוחות אלו אינם מציאות כלל כשהם כלולים בנפש. אילו היו הכוחות הכלולים בנפש מציאות היו כל הכוחות באים בהתגלות. והיות ועצם הנפש היא מושלמת ויש בה את כל סוגי הכוחות והמידות היו כולם באים בגילוי, היפך המציאות שישנם כוחות שלא באים לידי גילוי כלל.[14]


התכללות הכוחות בנפש - היולי - צאינה ראינה רנ"ט ע' קצז (חדש)
עצם נפש נעלה מהיולי [דרוש מקור]
  • כח השכל
  • כח התנועה
  • כח הצומח

ראו גם


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
==הערות שוליים==

  1. רמב"ן בראשית א, א
  2. "וכמו המחשבה לגבי דיבור" או "כמו אות אחת בתורה שבכתב לגבי תורה שבעל פה"(ראה ספר המאמרים תרס"ט עמוד סג).
  3. ברמב"ן שם "יסוד דק מאד, אין בו ממש...כי התוהו אחר האפס, ואיננו דבר.."
  4. רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ד' הלכה ז'.
  5. ברמב"ן "..אבל הוא כוח ממציא, מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכוח אל הפועל.."
  6. ראה הקדמת הראב"ד לספר יצירה.
  7. התואר "אפשרי המציאות" בספריהם של הראשונים הוא בניגוד לתוארו של הקב"ה "מחוייב המציאות" אולם ברבים ממאמרי החסידות (הגהות לפתח אליהו תרנ"ח עמוד לו, ספר המאמרים תרס"ב עמוד שנז, ספר המאמרים תש"ו עמוד 116 ועוד) מבואר כי תואר זה גם מתייחס באופן פרטי להיולי וראשית ההתהוות, ובא לתאר מציאות בניגוד ל"אפיסת המציאות" ובניגוד ל"מציאות ממש" (וראה בספר המאמרים תרנ"ט עמוד רי"ג (מהדורה חדשה): "וכמו שכתוב בספר החקירה שהוא רק אפשרי המציאות ואינו מציאות ממש כו").
  8. ברמב"ן שם "אבל הוציא מן האפס הגמור המוחלט.."
  9. הגהות לדיבור המתחיל פתח אליהו תרנ"ח: "..ויותר רחוק אפשרית המציאות מאפיסת המציאות, ממה שרחוק ענין המציאות מאפשרית המציאות כו'"
  10. ספר המאמרים תרס"ב עמוד שנז.
  11. הרש"ב ספר הגהות לדיבור המתחיל פתח אליהו תרנ"ח עמוד לו, פדה בשלום (עמוד קנא בחדש) צאינה וראינה (עמוד ריג בחדש) רנ"ט. ועוד.
  12. באריכות בספר המאמרים תש"ו עמוד 117.
  13. בהתאם שלשת הסדרים של בריאה יצירה עשיה הקיימים, בי"ע דכללות בי"ע הפרטיים, ובי"ע של היש הגשמי.
  14. המשך תרס"ו עמוד רמא (במהדורה ישנה סוף עמוד רפ).

מ"מ

  • רנ"ט צאינה וראינה
  • עטר"ת שבעות המאמר הג' (ושם במאמר כמדומה לחג הפסח)
  • בהר בחוקותי נ"א בהערות.
  • מורה נבוכים פרק כ"ו
  • עץ חיים שער מא פרק ג', שער קיצור אבי"ע פרק י
  • תורה אור ויקהל קיד ג.