הכיור שבבית המקדש היה כעין מזרקה בעלת שנים עשר ברזים, כל מנת שהכהנים ירחצו בו ידיהם ורגליהם לפני התחחלתם בעבודת המקדש.
לכיור היה מוכני על מנת שבלילה מי הכיור לא יפסלו בלינה.