משה שייעוויץ

ר' משה הכהן שייעוויץ (ה'תרמ"ט - י תשרי ה'תשמ"ב) היה חסיד חב"ד מחסידי הרבי הריי"צ והרבי.

תולדותיו

ר' משה נולד לאביו ר' בנימין בשנת תרמ"ט בעיר בריסק. רוב משנותיו הצעירות בילה ר' משה בלימוד התורה באחד מבתי הכנסת בבריסק. בגיל שבע עשרה (תרס"ו) נסע מעיר מולדתו לארה"ב הרחוקה והתיישב בעיר שיקאגו. מיד בהגיעו לשיקגא בחר לו את בית הכנסת "בני ראובן" למקום תפילתו והתפלל בו קרוב לשמונים שנה עד פטירתו.

בשנת תרע"ד נשא את אשתו מרת רחל והתחיל לנהל את עסקיו ברוב הצלחה. בשנת תר"צ כשהרבי הריי"צ ביקר בשיקגא התקרב אליו ר' משה בעבותות של אהבה ונעשה למקושר גדול וידיד נאמן לבית רבי.

הרבי הריי"צ כתב אליו קרוב למאה וחמישים מכתבים, והרבי כתב אליו לערך חמישים מכתבים. כשביקרו בשיקגא ר' איטשע דער מתמיד והשד"ר ר' מרדכי חפץ עזר להם ר' משה במסירה ונתינה בכל מה דאפשר. וכך נהג בכל פעם כשהגיע שד"ר כמו ר' שמואל לוויטין ר' קדיש ראמאנאוו ור' שלמה אהרן קזרנווסקי.

ר' משה סיפר שהרבי הריי"צ הורה לו ללמוד של"ה הקדוש ומאז היה זהיר לסיים את השל"ה הקדוש מדי שנה בשנה. פעם אמר עליו הריי"צ "מיין של"ה איד" [ה'יהודי של של"ה' שלי (על אדמו"ר הזקן מספר הרבי הריי"צ שהי' 'יהודי של של"ה' ("א של"ה איד"), כי הי' לומד של"ה בקביעות ומתנהג ע"פ הוראותיו - לפני שהתקרב למגיד ממעזריטש)]. כשביקר אדמו"ר הריי"צ זי"ע בשיקגא בשנת תש"ב אמר לו: "וואו איר וועט זיין וועל איך זיין, און וואו איך וועל זיין וועט איר זיין" [= איפה שאתם תהיו אני אהי', והיכן שאני אהי' תהיו (גם) אתם].

בחול המועד סוכות תש"י קיבל מברק מהרבי הריי"צ להשתדל להגיע לשמע"צ ושמח"ת ואכן נסע מיד. הוא אכל סעודות יום טוב בבית הרב. באמצע אחת מהסעודות אמר לריי"צ שהוא נזהר לכוון על הרבי בכל פעם שהוא נושא את כפיו. הרבי הגיב: "אזוי דארף טאקע זיין. פריער גייט די קאפ און דערנאך גייען די אברים" [= כך צריך באמת להיות. תחילה הולך הראש, ואח"כ הולכים האברים].

לאחר הסתלקותו של הרבי הריי"צ הודיע לרבי שמהיום והלאה יכוון על הרבי וזכה לקבל ברכתו הק' לאריכות ימים ושנים טובות.

הרבי מסר על ידי הרב שוסטרמאן הוראות מפורטות איך שיסדר ר' משה את צוואתו, וחילק את נכסיו למחנה ישראל וישיבת תות"ל. בתחילת שנת תשד"מ חלה ר' משה במחלה הנוראה ל"ע. בערב ר"ה כבר נשם עם כלי נשימה. כשבא ר' יצחק קליין לבקרו אמר לו בקול נמוך: איך טראכט נאר וואס דער רבי האט מיר געזאגט אז מיר וועלן זיין צוזאמען [= אני חושב רק שהרבי אמר לי שנהי' ביחד]. במוצאי יום הכיפורים תשד"מ יצאה נשמתו והוא בן 96 שנים. לא השאיר אחריו ילדים, אבל היה אהוב על כולם ומ"כ בשיקאגו.

מקורות

ר' יצחק קליין, תשורה לבר מצוה, תמוז ה'תשנ"ז.