יסוד אבא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גילוי יסוד אבא היא הארה המתגלה בזמן שהעולמות נמצאים במצב של נסירה שהיא אחור באחור, והיא מתגלה מתוך יסוד המלכות, ובאופן חריג ביותר יש פעם אחת בשנה שבה מתגלית הארה זו למרות שהעולמות עומדים במצב של פנים בפנים, והוא בחג הפורים.

מרדכי

מכיון שהמן רצה לאבד את הארת הפנים בפנים לגמרי, לכן מידה כנגד מידה הקב"ה מגלה מדי שנה את הארת יסוד אבא בחג הפורים למרות שהמצב אז הוא פנים בפנים שאז היסוד נעלם בז"א.

ענינו של מרדכי הוא גילוי יסוד אבא, שענינו התקשרות אמיתית לא"ס ברצון פשוט, ולכן מרדכי היה עניננו לכפור בע"ז בלי שום טעם ומענה כלל, כמאמר הגמ' (מגילה יג, א) כל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי, דהיינו שהטעם שלא השתחווה להמן לא היה בגלל איזה טעם מושג, אלא רק בגלל שכן רצון השם יתברך, ואף על פי שהיה כמה מיני הוראות להיתר, וכמו שיעצו עבדי המן לאחשוורוש שיעשה עצמו כאילו משתחווה.

בזמן התנאים

אבא שאול הוא ענין הזכרון, השם שאול רומז ליסוד, השם אבא רומז לחכמה, והשם אבא שאול היא בחינת יסוד אבא שביסוד, ולכן זכר מה היה בלשכות אלו. ושרשו היה ממנשה בן יוסף[1]

הערות שוליים