בשר בחלב
דין בשר בחלב הוא איסור מן התורה לבשל, לאכול או ליהנות מבשר וחלב יחדיו. איסור זה הוא אחד מכללי הכשרות הבסיסיים והמוכרים ביותר.
מקור האיסור ופרטיו
"לא תבשל גדי בחלב אמו" [1] - פסוק זה מופיע שלש פעמים בתורה, ממנו למדו חז"ל שלושה איסורים בתערובת מאכלי בשר עם מאכלי חלב.
א. איסור לאכלם כאשר הם מבושלים יחדיו.
ב. איסור ליהנות מהם כאשר הם מבושלים יחדיו (כגון למוכרם לגוי).
ג. איסור לבשלם יחד גם אם לא יאכל אותם ולא יהנה מהם אחר כך.
תקנות חז"ל
מלבד איסורי התורה, חכמים הוסיפו ותיקנו כמה סייגים:
א. חכמים למדו שהאיסור חל לאו דוקא על גדי אלא בכל בהמה ולאו דוקא ב'חלב אמו' אלא כל חלב [2]. התורה נקטה דוגמא של גדי בחלב של אמו משום שאופן זה מצוי ביותר אולם האיסור קיים גם בשאר המקרים.
ב. האיסור הוא לא רק בבשר בהמה אלא גם בשר חיה ועוף אסור באכילה עם חלב.
ג. האיסור הוא לא רק כאשר הבשר והחלב מבושלים יחדיו.
ד. גזרו חכמים שלא לשתות חלב שקדים[3] יחד עם בשר, אלא אם כן מניח שקדים על ידו (על מנת להראות שהוא חלב שקדים).
טעם האיסור
בתורה לא מוזכר טעם וסיבה לאיסור והוא נכלל בקטגורית מצוות שמקימים מצד גזירת הכתוב ללא סיבה מובנת.
ישנם מפרשים[דרוש מקור] המביאים טעמים שונים, יש האומרים שהוא מכיון שזוהי אכזריות לבשל את הגדי בחלב שאמור היה לגדל ולהחיות אותו (כמובן שטעם זה תקף גם על הגדולים[4]) ויש אומרים שזהו בדוגמת איסור כלאיים[5].
רבינו בחיי בחיבורו על התורה מבאר את הסיבה הפנימית לאיסור, בשל סימול הבשר והחלב את מידות החסד והגבורה העליונות, ובישולם יחד יוצר תערובת בלתי מתוקנת של המידות ללא התכללות והתבטלות לרצון האלוקי.
לעתיד לבוא
בימות המשיח, כאשר האור האלוקי המהווה כל נברא יאיר ויתגלה במציאות העולם, יהיה ניתן לזהות את הבשר והחלב גם לאחר בישולם יחד, כיון שהאור האלוקי איננו משתנה ומתערב, והוא יהיה זה שייראה לעין הגשמית. בשל כך, יוכלו המידות המסומלות בבשר ובחלב להתערב בצורה מתוקנת, והאיסור לבשלם ולאכלם יחד - יתבטל[6].
הפרדה
יש להפריד לא רק בין המאכלים עצמם, אלא גם בין הכלים בהם הם מתבשלים. לכן בבתים רבים ישנם שני כיורים - אחד לבשרי ואחד לחלבי, ובמקומות רבים (וכן במטבחים ציבוריים) ישנם מטבחים נפרדים.
כן לכל חלק במטבח ישנם כלים נפרדים, אלו המשמשים לבשר בחלקו הבשרי, ולחלב בחלבי.
באם מערכת הכלים זהה, נדרש ליצור סימן בכלים החלביים בכדי שלא יתערבו.
זמן ההמתנה
יש להמתין בין אכילת בשר בחלב לאכילת חלב כדי שגם בגוף לא יהיה תערובת בשר בחלב לכן ממתינים עד שהאוכל מתעכל ואז מאבד את צורתו ואין איסור; טעם נוסף להמתנה הוא בגלל שירי המזון הנשארים בין השיניים.
לאחר אכילת בשר יש להמתין שש שעות עד אכילת חלב מכיוון שזמן עיכול הבשר בגוף הינו ארוך.
לאחר אכילת מאכלים חלביים יש להמתין שעה אחת, יש הנוהגים לחכות שש שעות לאחר אכילת גבינה קשה[7]. יש הנוהגים לשטוף את הפה בלבד לאחר אכילת חלב.
מאכלים שבושלו בכלים בשריים שלא השתמשו בהם ביותר מ-24 שעות האחרונות (והם נקיים לגמרי), נקראים "בחזקת בשרי", מאכלים אלו, אין לאוכלם עם מאכלים חלביים, אך אין צרוך להמתין לאחריהם 6 שעות, אלא די לשטוף את הפה. וכן הוא בהיפוך (כלים חלביים נקיים).
פרווה
מאכל סתמי שאינו לא בשרי ולא חלבי נקרא '
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין פרווה'[8], סוג זה כולל מאכלים דוגמת לחם, ביצים, פירות וירקות.
חשוב לציין על כל אריזה של מאכל האם הוא חלבי בשרי או פרווה כדי שלא יבאו לידי מכשול.
מבצע כשרות
| ערך מורחב – מבצע כשרות האכילה והשתיה |
בשנת ה'תשל"ה פתח הרבי במבצע כשרות.
במסגרת המבצע יוצאים חסידי חב"ד לבתי ישראל, מכשירים את כלי המטבח ומפרידים בין בשר לחלב. בעת פתיחת המבצע פתח הרבי קרן מיוחדת, המסבסדת 50% מהוצאות ההכשרה וקניית כלים חדשים.
הערות שוליים
- ↑ שמות כ"ג, י"ט. שמות ל"ד, כ"ו. ספר דברים י"ד, כ"א
- ↑ חולין קד ע"א. שם קיג ע"א
- ↑ או כל דבר אחר שנראה כמו חלב רגיל, כגון חלב סויה.
- ↑ על דרך האיסור להניף ברזל על המזבח, כיון שהברזל מקצר חיי האדם והמזבח מאריך; כן הוא כאן שהבעל חי צריך להמשיך לחיות והאופן שהוא גדל בו (על כל פנים בתחילה) הוא על ידי החלב, לכן אין מבשלים (פעולה הפכית מגידול) על ידי החלב.
- ↑ שלא לערבב ענינים נפרדים בבריאה.
- ↑ ביאור הנושא בהרחבה - בלקוטי שיחות חלק כט, פרשת כי תצא
- ↑ יש רבנים רבים הטוענים כי הגבינה הצהובה של ימינו, אף שאין זמן הכנתה 6 חודשים, מכל מקום, תהליך הכימי הלוקח שבועיים, זהה לתהליך הביולוגי הנעשה באפן טבעי, ולכן גם עליו צריך לחכות 6 שעות. אמנם הגבינה הנקראת "גבינה אמריקאית" (או "מוצרלה") אף שטעמה דומה, אין צריך לחכות אחריה 6 שעות, כיון שהרכבה הביולוגי אינו זהה (ולכן היא לא יכולה לעמוד זמן רב בלא קירור).
- ↑ מונח זה הגיע לאידיש מאחת השפות הלטיניות.