זאב וולף קיצס

רבי זאב וולף קִיצֶס (נכתב באידיש קיצעס) היה מתלמידי הבעל שם טוב, בן לוויתו ומהאישים הבולטים בתנועת החסידות. הוא נקרא כך על שם אמו קיצס. יש אומרים כי שם אמו היה "קיצע", ועל שמה נקרא - "קיצע'ס".

קורות חייו

ר' וולף היה רבה של קהילת טולצ'ין, ומאוחר יותר עבר למז'יבוז' - שם עמד יחד עם רבי דוד פורקיס בראשות חבורת החסידים שקדמו לבעל שם טוב^{[דרוש מקור]}. הגעת הבעש"ט למז'יבוז' עוררה בתחילה את התנגדותם של ראשי החסידים, אולם בשלב מאוחר יותר הם קיבלו על עצמם את הנהגתו של הבעש"ט.

הי' בן לוויה לבעל שם טוב וכאשר הגיע הבעש"ט להתגורר במזיבוז בשנת ת"ק הגיע עמו ר' וולף.

ר' וולף ייצג כמה פעמים את הבעש"ט בפולמוסים מול המתנגדים לחסידות. הבעש"ט אמר עליו: "אין ביני לבינך אלא כחוט השערה, אבל החוט הזה לא תוכל לעברו לעולם".‏‏

ר' זאב וולף ניסה לעלות לארץ ישראל, אך מסיבות שונות חזר בו. הוא נפטר בי"ב חשוון תק"ל, ונקבר באוהל הבעש"ט אשר במז'יבוז'.

חומרותיו

רבי יצחק מיכלוביץ מראדויל כתב עליו שהיה מפורסם מאוד בצדקותו ובדקדוקיו בקיום המצוות, עד ש"היה טובל אפילו מחט". מסופר שרבי זאב החמיר על עצמו שלא לאכול בשר שלא הוכשר בנוכחותו, אפילו כאשר רבו הבעל שם טוב אכל מבשר זה.‏‏

מסופר עוד כי לא היה אוכל מבשר הבעל שם טוב, מכיון שהמליחה לא הוטבה בעיניו.

אדמו"ר הזקן מסביר כי המגיד ממזריטש העיד על הבעל שם טוב שאם היה בימי התנאים, היה פלאי ומהמיוחדים שבתנאים, כי "רוב תנאים בבריאה" כי משנה ביצירה והתנא שהוא "בעל המשנה" הוא מדרגה גבוהה יותר, מבריאה. ואילו נשמתו של הבעל שם טוב היתה מעולם האצילות, כמו המיוחדים שבתנאים.

זהו ההסבר. לפי שורש נשמתו הגבוהה של הבעל שם טוב, היה יכול לאכול גם בדרגה זו של כשרות, כי לפי דרגתו לא היה חושש מיניקת החיצונים, ולא צריך היה לגדר חמור כל כך כמו מי שבדרגה נמוכה יותר. אך רבי וולף קיצס, לפי דרגתו הנמוכה יותר, צריך היה להחמיר עוד.

קישורים חיצוניים

• מאגר צאצאי רבי זאב וולף קיצס באנגלית
• אודות הרב קיציס באנגלית
• תולדות הרב קיציס מאתר נהורא - באנגלית

קריאה נוספת

• "עיר מבצר" תולדות העיר מזיבוז ורבניה.
• "קול מהיכל" תולדות הרה"ק ר' וואלף קיצס.