שיחה:ליצנות
נראה לי למרות שבשפה המדוברת המילה ליצנות פירושה בדיחות, בלשון חז"ל זה תואר על מי שמשתמש בלשונו למטרות רשע. הבדיחות זה משני להשיג את המטרה המרושעת.
דוגמאות בפירוש רש"י על התורה:
פרשת תולדות (פרשת השבוע) בתחילתו: לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה.
פרשת קורח טז, יט: ויקהל עליהם קרח: בדברי ליצנות, כל הלילה ההוא הלך אצל השבטים ופתה אותם, כסבורין אתם שעלי לבדי אני מקפיד, איני מקפיד אלא בשביל כולכם.
אולי יש לומר גם כן שליצנות זה כאשר הטיעונים הם גם כן לא ממשיים, כמו בדיחה. ובעצם כל מה שזה נגד התורה והמצוות אין בזה ממש.
בחסידות ובדברי רז"ל מובא המון דברים על החומר שיש בליצנות, ואת זה נראה מה שיש לשים בערך. Toramedia770
למה המילה פלשתים כתוב פלישתים? --Toramedia770 - שיחה 09:31, 12 בנובמבר 2015 (UTC)
בוצע--הנחה - שיחה 11:09, 12 בנובמבר 2015 (UTC)
הבהרות
כל זמן שאין הדברים מבוארים נראה לי להשמיט
- ההבדל בין מלעיג לליצן
- ליצנות גדרה כמבואר בפנים בשם חסידות השחוק והשמחה מהבלים וכו' וא"כ מה כוונת הכותב שגדרה הוא בזיון התורה?--הנחה - שיחה 11:09, 12 בנובמבר 2015 (UTC)
לי נראה שהמילה ליצנות הוא מלשון מליצה, דיבור. רק שמדובר בדיבורים שהם לא בכוון הרצוי. בין אם זה לדבר נגד צדיקים כמו קורח ובין אם זה לדבר דיבורים שמביאים לידי קלות ראש וכדומה. ויש גם מה שהמילה ליצנות זה סתם צחוק אבל לא של קדושה. במאמרי חסידות איפה שמדובר על עבודת ה' בדברים נעלים מדובר על קליפת פלשתים - עוסק בעבודת ה' רק שחסר אצלו קצת הקבלת עול. אבל כאשר הרבי דיבר על ליצנות של אנשים מסויימים עד כדי שזה מגיע לידי מצב של "ובמושב ליצים לא ישב", הוא דיבר על ליצנות בגרסתה הפשוטה, כמו שמצינו בפירוש רש"י בהקשר לקורח וליצני הדור.
נראה לי שאם מחמירים יותר מדי איך ומה לכתוב, לעולם אי אפשר יהיה לעשות שום ערך, ונהיה תקועים כמו שהרה"ח ר' יואל כהן עדיין תקוע עם ספר הערכים חב"ד.
צריכים להביא את כל הדברים מה שכתוב בחסידות בשפה קלה בלי להתחכם יותר מדי. אם יש כמה הסברים, להביא כמה הסברים, שהרי יש שבעים פנים לתורה. גם בספר הערכים לפעמים רבות הרב יואל כהן מביא כמה פירושים שיש בחסידות. והעיקר לא להמציא דברים לבד, רק להביא מה שיש בספרי חסידות.
--Toramedia770 - שיחה 14:05, 12 בנובמבר 2015 (UTC)