שינה בסוכה
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
חסידי חב"ד אינם ישנים בסוכה בחג הסוכות, זאת על פי דבריו של אדמו"ר האמצעי "כיצד אפשר לישון בסוכה אשר בה יש מקיפים דבינה". פירוש: כיצד אפשר לישון במקום רוחני כה נעלה אשר נמצא בו אור אלוקי אדיר של "מקיפים דבינה"?.
מקורו
כתוב בתורה:
"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת"
— ויקרא כג, מב
ודרשו חז"ל[1] תשבו כעין תדורו - כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה.[2] מכאן אמרו חכמים במשנה:[1] "כל שבעת הימים אדם עושה ביתו עראי וסוכתו קבע".
חלק מחיוב זה הוא חיוב השינה בסוכה המוזכרת במשנה במסכת סוכה פרק ב'[3] "הישן תחת המיטה בסוכה לא יצא ידי חובתו" יתירה מכך גזרו חכמים[4] והחמירו בשינה יותר מאכילה "תנו רבנן אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה" משום שחששו 'שמא ירדם' מתוך שינתו הארעית. וכן ישנם שם בגמרא תיאור מכמה מהתנאים שהתייחסו לפרטים ואופנים באופן שנתם בסוכה.
וכך פסק גם הרמב"ם בספרו:[5] "אוכלין ושותין וישנים בסוכה כל שבעה בין ביום ובין בלילה. ואסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה אלא אם אכל אכילת עראי כביצה או פחות או יתר מעט. ואין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי". וכך פסקו הטור, השולחן ערוך,[6] הרמ"א,[7] ואדמו"ר הזקן.[8]
גדר החיוב
המנהג בפועל וטעמו
כיצד מי שאינו מרגיש את המקיפים דבינה מרשה לעצמו שלא לישון בסוכה?
אך כיצד יכולים חסידים רגילים שלא לישון בסוכה - הרי אינם מרגישים את ה"מקיפים דבינה"?
מתרץ הרבי: חסידים - מעצם טבעם רוצים הם לחקות את רבותיהם.
וכאשר אינם יכולים לעשות כן, הרי זה גורם להם צער...
ומצטער - מי שחיוב השינה בסוכה גורם לו צער - פטור מן הסוכה!
קהילות נוספות הנוהגות כן
- בעלז (בעבר) - וכלפי חוץ אינם נותנים טעם לכך.
לקריאה נוספת
- שערי הלכה ומנהג אות רסח.
- ידבר שלום חלק ב' סימן כ"ז.
- מבשר טוב עמ' שכ"ו ואילך.