משתמש:לייב/רבינו תם
רבי יעקב בן מאיר (ד' אלפים תת"ס- ד'אלפים תתקל"א) מרומרוג מגדולי חכמי ישראל בכל הדורות מגדולי הראשונים ומענקי בעלי התוספות, מחבר ספר הישר ועוד ספרים, נכדו של רש"י ואחיהם הקטן של רשב"ם וריב"ם ודודו של ר"י הזקן.
תולדות חייו
נולד בשנת ד'תת"ס לערך בצפון צרפת לאביו רבי מאיר מרומרוג ואמו יוכבד, בתו של רש"י. אחיו הגדול הוא הרשב"ם והשני הוא ריב"ם והוא בעצמו היה הקטן. נשא את מרים, אחות רבי שמשון הזקן מפלייזא. לפרנסתו עסק בהלוואה בריבית (מהר"ם מרוטנבורג תשצה), ויש אומרים שהתפרנס גם מעשיית יין.
אחרי מות אביו הנהיג רבנו תם ישיבה בעיר מולדתו רומרוג.
הנס במסעות הצלב ועלילות הדם
ביום שני של שבועות (ז' סיון) ד"א תתק"ז (8 מאי 1147), פשטו נוסעי הצלב על העיר רומרוג,ר"ת עבר את שואת מסעות הצלב ופרעות תתנ"ו, וניצל ממוות בנס. וכך מתאר זאת בן דורו של ר"ת, רבי אפרים בן יעקב מבון:
ויום טוב שני של שבועות נאספו הטועים [הצלבנים] מארץ צרפת אל רמרו ובאו בבית רבינו יעקב שיחיה ולקחו כל אשר לו בביתו וקרעו ספר תורה בפניו ולקחוהו והוליכוהו אל השדה ודברו אתו משפטים על דתו ויתנכלו להמיתו ופצעו אותו חמשה פצעים בראשו, כי אמרו אתה גדולו של ישראל לכן נקחה ממך נקמת התלוי ונפצעה בך כאשר פצעתם באלהינו חמישה פצעים. וכמעט שכנה דומה נפשו הטהורה לולי רחמי יוצרנו אשר ריחם על תורתו וימן ה' שר גדול לרבינו יעקב בדרך אותו שדה ויקראהו רבנו וישחדהו בסוס שווה חמישה זקוקים וילך השר וידבר על לב התועים וישסעם בדברים ויאמר להם הניחו לי היום ואני אדבר עמו אולי יפותה ונוכל להסיתו ואם לא יאבה דעו כי מחר אתננו בידכם. וכה עשו ונדחית השעה הרעה בחמלת ה' על עמו ריחם על המרביץ להם תורתו הקדושה
.
כגדול ומנהיג הדור
רבינו תם הוכר כאחד משני גדולי בעלי התוספות הגדולים ביותר וכמנהיג הדור, ויצאו לו מוניטין כגדול בתורה אף מעבר לארצו. מכל הארצות שלחו אליו וזאת עשו גם חכמים גדולים ממנו בשנים. תיקן תקנות לדורו ולדורות שלאחריו והוסיף על תקנות רבינו גרשום מאור הגולה וחיזקן.
תלמידיו
המהרש"ל כותב כי תלמידיו רבינו תם היו רבים, ובזמן מסוים למדו לפניו שמונים מבעלי התוספות, וכל אחד הגיע להוראה ובהם:
- ר' אלעזר ממיץ
- ר' שמשון משאנץ
- ר' יוסף בכור שור
- ר"י הלבן
חיבוריו
פירושיו הרבים לתלמוד, בתוכם חידושי הלכה רבים, נקלטו בתוך פירוש התוספות לתלמוד, אך חיבורו העיקרי הפרטי הוא ספר הישר ובו חידושים על התלמוד ותשובות בהלכה, חיבר גם "תיקון ספר תורה" "סדר הגט" מחזור על דיני התפלות מכל השנה וסדר הברכות והגהות על הרי"ף וחיבור בדקדוק.
תפילין רבנו תם
| ערך מורחב – תפילין דרבינו תם |
את שתי הדעות במחלוקת הקדומה בעניין סדר הפרשיות בתפילין, נהוג לקרוא על שם רבנו תם וסבו, רש"י, עד היום ישנה חלוקה בין 'תפילין של רש"י' ל'תפילין של רבנו תם'. הגם כי המנהג להניח תפילין בנוסח רש"י, ישנם המחמירים ומניחים שני זוגות תפילין, אחד אחרי השני או ביחד. במסורת שכמותה פסק רש"י, סדר הפרשיות הוא "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע ישראל", "והיה אם שמוע". למסורת שכמותה פסק רבנו תם הסדר הוא "קדש", "והיה כי יביאך" "והיה אם שמוע" ו"שמע ישראל".
גדולי ישראל על ר"ת
במות רבנו תם קוננו בו הדור, וכלשון בן אחותו, ר"י הזקן:
כי כבה אורו של עולם וכי נשברו לוחות הברית
. תלמידו ר' חיים הכהן אמר:
אלמלא הייתי כשנפטר ר"ת - הייתי מטמא לו, שבאותו היום בטלה קדושת כהונה
(כלומר ר"ת בעיניו היה גדול הדור ולכן הוא היה מוכן לעבור על הלאו שחל על הכהנים להיטמא למתים)[1]
נפטר בצרפת בשנת ד'תתקל"א.
הערות שוליים
- ↑ תוספות מסכת כתובות דף ק"ג עמוד ב'