אחד ויחיד
אחד ויחיד הן שני צורות של התבטאות על כך שהבורא ית' נמצא לבדו.
פירוש המילים
אחד
התיבה אחד מורה על כך שהקב"ה אפילו לאחר שברא בריאה מורכבת ומלאת פרטים שונים זה מזה, עם כל זה לא נשתנה כי הוא זה, אלא עדיין הוא באחדותו, ואין בו שום מורכבות, תמורה, שינוי, חיבור או פירוד כלל, אלא הוא תמיד אחד פשוט.
"אתה הוא אחד קודם שבראת העולם ואתה הוא אחד לאחר שבראת העולם ואתה הוא", ו"אני ה' לא שניתי". אין שום הבדל ושינוי באחדותו הפשוטה גם לאחר בריאת ריבוי הנבראים.
יחיד
התיבה יחיד מורה על כך שהקב"ה נמצא לבדו בעולם וכלל לא יכולה להיות מציאות נוספת נפרדת ממנו ית'.
בקריאת שמע
בקריאת שמע רוצים לבטא את זה שהקב"ה הוא אחד יחיד ומיוחד, ואין כלל מציאות שונה שיכולה להפריע לו בזה, ואם כן לכאורה היה צריך לומר "הוי' יחיד", ומדוע אומרים "הוי' אחד" שמורה על כך שיכול להיות "שתים" רח"ל?
אך באמת דוקא אחד מורה על אחדות יותר מיחיד. כיון שיחיד הוא מציאות "טכנית" שהוא כעת יחידי, אך כאשר תתווסף (חלילה) מציאות נפרדת (ואצלנו - הבריאה), אזי זה נגע ביחידותו.
אבל 'אחד' משמעו, שאף על פי שישנה מציאות נפרדת (לכאורה), עם כל זה, עדיין מציאותו היא אחד ואין כל שינוי, והכל הוא רק צמצום לעיני העומדים מלמטה. ואין הוא אחד המנוי אלא אחד בעצם.