אליהו סורקין
[[קובץ:סורקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סורקין נואם בכנס ב-770]
הרב סורקין הינו מנהל מחלקת טיפול נמרץ בבית הרפואה 'איכילוב' בתל אביב, ומהפעילים הבולטים ב'מרכז משיח' בעיר רעננה.
ילדותו
אליהו סורקין נולד בפאריז. גדל כילד רגיל למדי, ללא ידיעה קלושה על דבר יהדותו. כישרונותיו הברוכים ניכרו בו מינקותו; הוא הרבה לעיין בספרים, וביכר ספרי קריאה על-פני משחקי חצר וכדומה.
כשהגיע לגיל מצוות, דרש מהוריו לקיים טקס המציין את 13 שנותיו בכנסיה! להפתעתו הוריו סרבו להצעתו. המום ומאוכזב, פנה לחדרו ומעיניו זלגו דמעות.
הוריו האוהבים לא ציפו לתגובה קשה שכזו. שעות ספורות הסתודדו ביניהם בלחש, ואז, קראו לו לחדרם, ובעיניים כבויות סיפרו לו כי הם יהודים, ובשל-כך לא יכלו לקיים את הטקס בכנסייה.
שאלתו להוריו מהו יהודי נותרה תלויה בחלל האוויר. רק מאותו יום ידע אליהו כי הוא שייך לעם השונה מכל הדתות, אך את עומקם ותוכנם של הדברים לא ידע.
מאז נודע לו דבר יהדותו השתנו חייו במקצת. כל העת היה עסוק בחיפוש אחר משמעות שתגוון את חייו הריקים מתוכן. הוא תר אחר סממנים יהודיים מהם יוכל לעמוד במקצת על אורח החיים היהודי, אך תקופה ארוכה לא מצא כאלה. כשבגר מעט והגיע לגיל עשרים, החלו מלחמות אידיאולוגיות בצרפת. המחנה הצרפתי נחלק לכמה קבוצות, חלקם אהדו את ישראל והשאר לא. סורקין הצטרף לקבוצה האוהדת את ישראל, והרבה לשוחח על-כך עם חבריו.
דעתו האוהדת את הארץ באה לידי ביטוי בשנת תשכ"ז, בעת שנסע לביקור התחזקות בארץ. היה זה בעיצומה של מלחמת ששת הימים, כאשר נודע לאליהו על מלחמה שפרצה בארץ. הוא התמלא דאגה והחליט לסייע ככל שביכולתו. הוא פנה לסניף הסוכנות היהודית בצרפת, אך לא קיבל מענה מתאים. בסופו של דבר החליט לנסוע לבדו בצורה עצמאית.
תחושה משונה לוותה אותו בעת שרגליו דרכו על אדמת הארץ. המחשבה כי המקום הזה מוכר לו עד מאוד, לא הרפתה ממנו. בכל מקום שהלך חש כאלו ביקר בארץ בעבר, ותחושה זו הוסיפה לאהבת הארץ שלו.
כשתם הביקור, שב לצרפת כשתחושת שייכותו לעם ישראל חזקה מתמיד. כך עברו שנות נערותו ובחרותו של אליהו. ידיעה על יהדותו, ותו לא.
כעשר שנים השקיע את ראשו בלימוד הרפואה. את כל מרצו וזמנו רתם לטובת לימודיו, והתוצאה לא איחרה לבוא - תעודות המעידות על הידע הרב שרכש בתחום הרפואה.
את השנים הרבות בהן למד רפואה עשה כשבליבו חלום לעלות לארץ ישראל ולשמש כרופא באחד מהמרכזים הרפואיים.
בארץ ישראל
בהמשך חייו, לאחר רצף של השגחות פרטיות, עבר לעיר חיפה, והחל לשמש כרופא בכיר בבית-הרפואה רמב"ם בעיר. הוא שוייך לקהילה מיוחדת של עולי צרפת שהתגוררה בעיר. בהמשך עבר להתגורר בעיר רעננה שבשרון, שם רשם את ילדיו למוסדות חינוך דתיים המשתייכים לזרם ה'מזרחי', אך הרגיש שעדיין לא בא אל המנוחה ואל הנחלה. על-אף התחזקותו בשמירת התורה והמצוות, חש עדיין חסר מסויים, ושאף לגלות עוד ועוד ביהדות.
באחד הימים נפגש עם הרב אליהו שדמי שהתגורר בסמיכות לביתו. קשרי הידידות באו לידי ביטוי, כאשר רשם את ילדיו לגן חב"ד שפתח הרב שדמי, ובמקביל התחיל להתפלל במניין החב"די שהקים.
במקביל, נענה להצעתו של הרב שדמי והתחיל ללמוד בצוותא את ספר התניא. משיעור לשיעור, ואט אט התחיל להרגיש כי ספר התניא מחלחל למוחו.
המכה בפטיש בהתקרבותו לרבי מלך המשיח באה בעקבות התוועדות, בה פגש לראשונה את המשפיע הרב ראובן דונין.
הפעם הראשונה אצל הרבי
השנים חולפות, ופרופסור סורקין מצא את עצמו פוסע אל השביל המוביל ל-770.
לאחר פטירתו של ר' ראובן, זכה ד"ר סורקין לראות בחלום את דמותו של הרבי. חלום מרגש זה, הוא זה שהביא אותו לבית חיינו 770.
קישורים חיצוניים
- החב"דניק של איכילוב מתוך מגזין שעה טובה.
