זקן
הזקן הוא קבוצת שערות הגדלה בחלקי הפנים השונים. לזקן ישנה משמעות פנימית עמוקה מאוד, ולכן ישנו איסור לגוזזו.
חלקיו
בזהר נמנו לזקן שלוש עשרה חלקים "י"ג תיקוני דיקנא": הפאות, לחי העליון ולחי התחתון. הסנטר, מעליו ומתחתיו. החלק העולה מהחזה, השפם ושני המקומות התפוחים בלחיים (שבהם לא גודל שער).
קדושתו
הזקן מכונה בספרי הקבלה "י"ג תיקוני דיקנא", מספר זה של י"ג הוא כנגד המשכת י"ג מידות הרחמים, אשר נשפעות לעולמות ע"י הזקן.
לכמה אנשים שעורר הרבי לגדל זקן, אמר הרבי כי זהו המקור לכל הברכות וההשפעות מלמעלה באופן של רחמים.
האיסור
נאמר בתורה "לא תשחית פאת זקנך", באיסור זה נכללים כל חלקי הזקן, למעט הפאות - שאותם צריך לקצוץ (תלוי במנהגים שונים, אך כך הוא מנהג חב"ד) בכדי שלא יתערבו בזקן, כיון שהם שתי קדושות שונות. ולמעט השפם, שכתב האריז"ל שצריך בדוקא לקצוץ את כל חלקי השפם המעכבים את האכילה.
כיון שבפסוק נאמר רק איסור השחתה, היו שמצאו פתח להתר - שזהו רק בהשחתה על ידי תער וכיו"ב, אך באם עושים באופנים שונים, אזי מותר לקצוץ. אך מבאר הצמח צדק (ועוד רבים רבים) כי כיון שהאיסור תלוי בקדושה, אזי האיסור הינו גורף.
הרב וינר הוציא בעידודו של הרבי ספר עב כרס על הנושא בו הוא מלקט את כל דברי הראשונים והאחרונים, משנה, גמרא, מדרש וזהר.
אל ספר זה הוא קיבל הסכמות מרוב גדולי התורה של דורנו, למעט אחד ומיוחד הר' משה פיינשטיין שסירב, באומרו כי כיון שהרמב"ם לא כתב במפורש איסור, אי אפשר ל"דחוף" אותו בדבריו.
ראו גם
לקריאה נוספת
- והדרת פני זקן - הרב וינר.