יוסף ענגיל

רבי יוסף ענגיל

רבי יוסף נולד ביום השביעי של חנוכה תרי"ט בעיירה טרנוב (פולין) למשפחה מגזע חסידי צאנז לאביו ר' הרצל שהיה מראשוני חסידי האדמו"ר ה"דברי חיים" מצאנז ולאמו שגם משפחתה התעטרה בגדולים וחסידים.

ילדותו

בקטנותו לקחו אביו להתברך מפי רבו ה"דברי חיים" מצאנז. בגיל שמונה התחיל ללמוד אצל המגיד מטרנוב ר' דוב בער שיינקל אך עוד לפני שנעשה בר מצווה חדל מלשבת לפני רבו ומאז עד סוף ימיו למד רק באופן עצמאי. בבית אביו בחדר מלא וגדוש בספרים, היה ר' יוסף שוקד לילות כימים. בשעת שינתו היה חולם הרבה על חידושים וגלוים מלמעלה. על כיסא לצד מיטתו היו מונחים קלף וקולמוס וכשהיה מתעורר היה מיד רושם את כל פרטי החלום, פעם אחת חלם שהאדמו"ר ר' יהושוע מבלז נפטר, וזה היה בזמן שהיה חי ובכתב יד של החלום כתוב שהסתפק האם לפרסם, שיתפללו בשביל להעביר את רוע הגזירה... בגיל י"ט התחתן עם בת א' מחסידי האדמו"ר מסוכטשוב בעל האבני נזר. בסוכות תר"פ ישב בסוכתו למרות הקור העז ששרר וחטף דלקת ריאות קשה שממנה לא קם, נפטר בא' מר חשוון תר"פ.

תקופת כהונתו כראב"ד בקרקא

בערך בתרס"ה הציעו לו להיות דיין בבי"ד דק"ק קראקא מלכתחילה רצו שיהיה אב"ד אך לא התאפשר מפני כמה סיבות.בפועל באחד מהדיונים הראשונים שלו ניסה להתצנע אך כשהביע את דעתו קלט אותו האב"ד ר' יוסף לדרברגר ומיד קם ממקומו ואמר: אני גוזר עליך שתשב במקומי על כיסא הרבנות ולא היתה לא ברירה אלא להסכים. פעם אחת כאשר ר"י היה בסוכוטשוב בשבת נשאר לאחר התפילה בביה"כ שקוע באיזה ספר ולפתע קלט שכבר לא נשאר אף אחד בביה"כ מיד רץ החוצה והצרף לפמלייה של האדמו"ר מרוב חיפזון שכח לקחת את המעיל וכאשר ראה האדמו"ר שהוא ללא מעיל בקור כזה מיד נזעק :"אהה ספר תורה ערום" ומיד הפשיט מעליו את מעילו ונתנו לר"י. למרות שהוא עמצו לא למד אצל אף אחד אומרים שהוא עצמו גילה ששיטת הלימוד שלו מבוססת על תורת המהר"ל והרמ"ע מפאנו (סופר מפי ר' אלימלך רומפלר).

שיטת לימודו

שיטת לימודו דומה בכמה אופנים לשיטת הלימוד של הרגוצ'ובי לדוגמא הבקיאות המופלאה בכל חלקי הש"ס וגם הראשונים וכן השיטה לחבר כמה סוגיות בש"ס הנראים לא קשורים ולקשרם. אלא שהבדל גדול היה בהם באופן מסירת החידושים שלהם הרגצ'ובי היה מוסר שיעורים נפלאים ומובנים אך חיבוריו כתובים בשפה מאוד קשה להבנה ואילו הר"י ענגיל שיעוריו לא היו כ"כ מובנים אך חיבוריו כתובים בשפה מובנ, ודרכו להאריך ולבאר כל דבר כדי צורכו.

הרבי שליט"א מלך המשיח מצטט מספריו פעמים רבות הבולט ביניהם הוא בנוגע לגדר השליחות שמובא בספרו לקח טוב. והרבי מביא זאת פעמים רבות לדוגמא דבר מלכות פר' חיי שרה תשנ"ב.

ספריו

רוב ימיו היה מרוחק מבני אדם ושקוע בעולמו וכתיבת חיבוריו, במשך חייו כתב למעלה ממאה עשרים ספרים! בפועל הודפס רק כעשרים ספרים ביניהם:

א] ספרו הראשון ע' פנים לתורה שבעים תירוצים לשאלה אחת (בסוגית היתר מצטרף לאיסור).

ב] לקח טוב – חקירות.

ג] בית האוצר – אנציקלופדיה.

ד] שב דנחמתא – קונטרס במילי אגדתא לעילוי נשמת אמו

ה] חוסן יוסף על מסכת קידושין. ועוד ....