משתמש:שנוזל/ארגז חול

קטעים שגזרתי מהערך אברהם דוב העכט, כדי להדביק בהמשך במקומם:

אביו נולד בשנת ה'תרנ"ו בארצות הברית, לאחר שהוריו ר' צבי אלימלך (הירש מיילאך) ורעייתו איטה דרייזל העכט, הגרו לארצות הברית, בשנת ה'תרמ"ה.

את העיירה הגלציאית עזב ר' הירש מיילאך יחד עם רעייתו, עם ברכתו והוראתו של הצדיק משינווא ר' יחזקאל הלברשטראם, לנסוע אל עבר הלא נודע, מקום אשר מי יודע מה ילד יום - ארצות הברית של אותם ימים...

הדבר היה מופרך באותם ימים, לעזוב את העיירה החסידית המלאה והתוססת בחיי קהילה חסידיים, חיי תורה ותפילה מבוקר עד ערב, לעומת המצב הרוחני ששרר אז בארצות הברית, לא חיי קהילה יהודיים, ולא מוסדות תורה עבור הילדים. אך חסיד כר' הירש מיילאך כשבידו הבטחה וברכה מאת רבו הצדיק משיוונא לא היסס יותר מידי ויצא אל עבר היעד הלא נודע.

ביום שעזב ר' הירש מיילאך את העיירה קרא אליו הצדיק משינווא ובידו קופת צדקה, ובפיו בקשה אחת ויחידה, לבל ישכח את אחיו היהודים הנמצאים בגליציא ובפולין, וידאג הוא להם, ויחשוב עליהם בדרכו החדשה. ר' הירש מיילאך לא שכח את הבקשה ומייד בהגיעו אל ארצות הברית הקים את מוסד צדקה הנקרא בשם "עזרת צדיקים" - למען אחיו הנמצאים בפולין ובגליציא.

עם הגיעו על עבר מקום מושבו החדש בבראנזוויל, ביתו היה פתוח לרווחה לכל עובר ושב, בכל המצטרך, האורחים היו נכנסים ויוצאים בכל עת, בימי שישי הייתה רעייתו מרת איטה דרייזל משכימה קום בשעה שתיים לפנות בוקר, על מנת להתחיל להתכונן ולבשל את עבור השבת ההולכת וקריבה.

באותם ימים חנויות בשר דגים כמו חניות לממכר כל מוצרי מאכל כשרים, לא היו במציאות, את הכל היה צריך לבשל לבד, מאל"ף ועד תי"ו, החל מקניית העוף תהליך השחיטה ע"י השוחט, הדחת העוף, מליחת העוף, בישול העוף ועד ההגשה לשולחן נעשה במסירות ע"י זוגתו המסורה.

בשכונת בראנזוויל פתח ר' אברהם העכט את השטיבל 'רעים אהובים', מנינים התקיימו בו מהשעות המקודמות ועד לשעות הצהריים המאוחרות, כל אחד שהגיע לבית הכנסת התקבל עם כוס תה חמה, ופרוסת עוגה מעשה ידי זוגתו, כל יהודי שנכנס ידע שלכאן הוא חוזר, שם הוא הרגיש בבית, החום שהרעיפו בני הזוג העכט על התושבים היהודים שבאותם תקופה התקבלו כמים קרים על נפש עייפה...

כמו בכל מקום ישוב יהודי, מקוה טהרה הוא אחד הדברים החיוניים. ולו רק שגם ההוצאות הכרוכות סביב זה הינם רבות, ומקוה באותם ימים נחשב ללוקסוס. אך גם זאת לקח ר' הירש מיילאך על שכמו, והחל במלאכה. בחיפוש קל אחר מקום עבור המקוה, הוא מצא שני דירות וחיבר אותם, ובנה במקום מקוה טהרה כשר ומהודר. את כל עניני ההלכה שבעניין לקח על עצמו, ובכל האזור שמעו אודות המקוה המהודר אותו בנה.

כשהגיע הרבי הקודם לביקורו בארצות הברית בשנת תרפ"ט-תר"צ, ביקר הרבי בין שאר הערים גם בשכונת בראנזוויל. אל עבר שכונת בראנזוויל הגיע הרבי ביום שישי בצהריים, שערי המקוה היו סגורים לקהל באותו יום, רק את הירש מיילאך היה ניתן למצוא בפנים. הוא היה עסוק בשיפוץ ושיפוץ המקוה עבור הרבי הקודם. שטיחים חדשים נפרסו על הרצפה, ומגבות טריות היו מוכנות לבוא העת...

ביציאתו מהמקוה השאיר אחריו הרבי הקודם שטר של עשר דולר, באותם ימים סכום זה, היה סכום גדול במאוד. ר' הירש מיילאך חשב לעצמו ואמר שהוא אינו יכול לקחת לעצמו כזה סכום, הרי הוא אוסף בכל זמן כסף עבור קופת עזרת צדיקים אותה ייסד, יהודי פולין וגליציה, וכיצד יכול הוא לקחת כסף מהם?!

אם זוהי החלטתך, תן לי לברך אותך בברכה, השיב הרבי. אני מברך אותך, שנכדיך יהיו מחסידי הנלהבים. ר' הירש מיילאך ענה "אמן" בכל כוחות נפשו. כזאת ברכה באותם ימים הייתה שווה ערך, הירש מיילאך לא היה יכול לדעת כיצד יראו ילדיו ובפרט נכדיו בעוד כמה עשרות שנים, באמריקה של אותם ימים, לגדל דור יהודי חסידי היה נראה מן הבלתי אפשר...

בשנת תרנ"ו-ז (1896) נולד ר' יהושע העכט בנו של הירש מיילאך. באותם זמנים לא היה בניו-יורק, קהילות יהודיות, מוסדות חינוך וישיבות עבור בנם, הכל היה בגדר מופרך עדיין. ובעקבות כך, בשנת תרע"ה (1914) החליטו ר' הירש מיילאך ורעייתו מתוך רצון שבנם יגדל במעלות התורה להיפרד ממנו ולשלחו אל מעבר לאוקיינוס אל ישיבת 'חיי עולם' אשר בירושלים, שם שקד על התורה למשך כשש שנים, עד לחזרתו לבית אביו, מלא וגדוש בידיעות בתורה.

כחזר בשנת תר"פ, לאחר שמילא את כריסו בתורה, בא ר' שיע'ה בברית הנישואין עם מרת שרה בתו של ר' יהושע אסטער, יהודי חסידי מהשכונה הסמוכה גרינפוינט. יחד הם הקימו את ביתם החם, יחד עם ששת ילדיהם ר' שלמה זלמן, משה יצחק, אברהם דוב, יעקב יהודה, פרץ ושלום.

באותם ימים (אחרי שעבר העכט דנן לישיבה עם אחיו) הגיע לארצות הברית החסיד ר' ישראל יעקובסון, גם הוא בחר להגיע אל עבר שכונת בראנזוויל והשתכן שם, יחד עם בני משפחת העכט. מאז הגעתו של ר' ישראל לבראנזוויל הוא נעשה מעורב בכל עניני הכלל שבהם התעסקו בני משפחת העכט מלפנים, ודאג וגרם לשגשוגם הלאה.