ניגון אך לאלוקים
הניגון על המילים שתהלים: אך לאלוקים דומי נפשי כי ממנו תקוותי, אך הוא צורי וישעותי משגבי לא אמוט, מצא חן אצל אדמו"ר הריי"צ והיו שרים אותו בעיקר בתחילת כל התוועדות של יום טוב ויומא דפגרא.
"תנועות ניגון זה משמשות כעין גשר המעביר את האדם מגשמיותו וחילונותו לאוירה מעולה וסביבה של קדושה. מבבא לבבא מתגבר הרגש, שמפשיר הכפור והגלידה ומחמם הנשמה בגעגועים של מעלה" (מתוך ספר הניגונים).
ניגון זה הוא ניגון ק' בספר הניגונים.