ישראל יפה (בעל הדפוס)
הרה"ח ישראל יפה נולד לאביו יצחק יפה. נקרא גם "המדפיס מקאפוסט. היה אחד מבין מייסדי הישוב החב"די בחברון.
היה אחד מהחתומים על תקנות לאזניא בשנת תקנ"ו[1].
בנו ר' אפרים רשום במפקד תקצ"ט שהוא בן מד. שעלה מקאפוסט בשנת תקפ"ג. שהוא נשוי ושבתו חנה היא בת ג' שנים. הוא היה ממונה ב"כולל חב"ד". בין השנים תר"ו-ט נפטר ובמפקד תר"ט רשומה אלמנתו חאשי' ובניו. על המשך צאצאיו.
בנוסף לר' ישראל ב"ר יצחק המדפיס מקאפוסט היה עוד ר' ישראל יפה מקאפוסט בחברון, והמעניין הוא, שגם הוא היה מדפיס בקאפוסט, ומראשוני העולים מחב"ד המתיישבים בחברון:
במפקד תקצ"ט רשום שהוא בן סד, שעלה לארץ הקודש בשנת תק"פ. במפקד תרט"ו רשומה אלמנתו גיסא.
הוא חתום על אגרת לכ"ק אדמו"ר הצמח צדק משנת תקצ"א[2] "ישראל יפה הקטן מקאפוסט". בכתב השד"רות לריי"ל משיוף, משנת תר"ד הוא חותם "ישראל בלא"א המנוח א"ש פייווש יפה זללה"ה". מכאן נודע שהוא המדפיס השני מקאפוסט, שהדפיס בשנת תקע"ו את שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, או"ח ח"א-ג "בדפוס האחים המשותפים המופלגים הנגידים מהור"ר יהודא נ"י ומו' ישראל נ"י בני המנוח מו' א"ש פייווש יפה זצללה"ה".
שני ר' ישראל יפה היו בקאפוסט. שניהם מדפיסים, שהדפיסו בין השאר את ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן. שניהם עלו לאה"ק על פי ציוויו של אדמו"ר האמצעי והתיישבו בחברון. האחד, הוא הגדול, שיצא כשד"ר ונפטר לפני שבט תקפ"ט והשני חותם הקטן ונפטר לפני שנת תקט"ו.
ועוד ר' ישראל יפה שלישי היה בחברון, שעלה, יחד עם אביו ר' מרדכי, בשנת תקצ"ג (לא מקאפוסט אלא משקלאוו).
במפקד תקצ"ט רשומים האב ר' מרדכי, בן נח, שעלה לאה"ק משקלאב בשנת תקצ"א, ובנו ר' ישראל, בן כה, שעלה משקלאב בשנת תקצ"ג, נשוי עם בן ובת.
ר' מרדכי חתום על כתב השד"רות משנת תקצ"ד[3]. על שטר הרשאה לדון בירושלים משנת תר"ג ועל אגרת לפקוא"מ משנת תר"ד.
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לא.
- ↑ מגדל עז ע' תקיט.
- ↑ שריד ופליט ע' 61.